מדור מאמרים

במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה. אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל: עד כאן הבאנו את דעות הפוסקים לכאן ולכאן, אם מותר לענות אמן על ברכת גאל ישראל או לא. אבל יש בפוסקים שלא רצו להכניס ראשם למחלוקת זו, ולכן הציעו פתרונות איך להיפטר משאלה זו. המגן אברהם (סימן ס"ו סעיף קטן י"א) מביא שתי פתרונות אפשריים, וז"ל: הפיתרון הראשון שמציע המגן אברהם הוא, להמתין בצור ישראל או בשירה חדשה עד שהחזן יסיים הברכה ואז עונה עליה אמן, ואחר כך גומר הברכה ומתחיל שמונה עשרה. והפיתרון השני הוא, לסיים ביחד מילה מילה עם הש"ץ את הברכה, שבכך נפטר מעניית אמן – כמו שיש שעושים כך בברכת אוהב עמו ישראל. אמנם באליה רבה (סימן ס"ו...

בעלות והמסתעף ראיתי צורך להעמיד דברים על דיוקם באופן פשוט ומתומצת מסוגיות רבות בעניין בעלות. בעלות: ענין זה אנו פוגשים בחלק ניכר מהסוגיות בסדר נזיקין, כאשר בכל מקום ההגדרות והחילוקים עולים שוב ושוב, ולעיתים אף ללא שום קשר, ראיתי צורך להגדיר את חלקי הבעלות באופן השווה לכל נפש, ועל כל פנים אין כאן המקום לדון בזה דכל אחד הוא נידון בפני עצמו שאפשר לדון בו ארוכות אבל יסודות הדברים מוכרחים לעמוד בצורה פשוטה ומובנת דאם לא כן לא נמצא ידינו ורגלינו בביאור מושג זה. אשר על כן אעלה את המחוור לי מהסוגיות שלמדתי עד עתה וזוהי הגדרת הדברים לעניות דעתי [בסוגריים כדלהלן הגדרתי את הדברים בקצרה ממש ומיד לאחר מכן ביארתי כוונתי עיין היטיב]. הנה עשרה חלקים יש ב"בעלות": א. "יצירת הבעלות" [קנין] היינו תהליך יצירת הבעלות על ידי פעולות חוקיות כמו קנייה, קבלה...

השימוש בסבון העשוי מחֵלב כשהעור מלוכלך בלכלוך שומני אינו מועיל לשוטפו במים, מכיון שמים אינם מתערבבים בשומן, ולכן אינם יכולים להסירו מהעור, אמנם במבנה של מולקולת הסבון קצה אחד נקשר היטב לשומן והקצה האחר - למים, ולכן לאחר השימוש בסבון - השומן נשטף בקלות מהעור . ברקמות של צמח הבורית יש מלחי אשלגן ונתרן בכמות גדולה, וכששורפים אותו - ניתן להשתמש באפרו כחומר ניקוי מכיון שמכיל חומרים אלקאליים בעלי פעולה חריפה, והם יכולים לשמש כאבקת ניקוי, וכאחד המרכיבים בייצור הסבון המוצק, שהרמב"ם מזהה אותו עם ה"אַשְׁלָג" שבמשנה (מכון התורה והארץ). לדעת ר"ת ( תוס' יומא ע"ז. ד"ה דתנן ) מותר לסוך ידיו בחֵלב אף שהוא אסור באכילה " מותר אדם לסוך בחלב , דלא אשכחן דאתסר סיכה כשתיה אלא ביוה"כ ובתרומה ובאיסורי הנאה", ומוכיח ממה שרבינא "שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ...

בחירת האדם הישראלי כתכלית הבריאה - יציאת מצרים במעמד הר סיני הקדוש ברך הוא מתגלה על עם ישראל בנוסח "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הדבר לכאורה מצריך תלמוד מאי טעמא לא התהדר הקב"ה בבריאת האדם או בקיומו, הרי היה מסתבר יותר לומר "אנכי ה' אלוקיך אשר בראתי אתכם" או כהאי גונא, דברים שיותר יחייבו את האדם המקבל את התורה להיות כפוף להוראות הנותן. ולכאורה ביאור הדבר שבנתינת התורה הקדוש ברוך הוא בא להראות לעם ישראל שיש מטרה מיוחדת בבריאת האדם, והיינו שהאדם אינו סתם עוד איזה בריה דוגמת הינשוף או הדומה לו, האדם הוא בריה שהקדוש ברוך הוא פועל עבורו דברים מיוחדים, האדם אינו פירור אבק בעולמו של הקב"ה אלא הוא תכלית הבריאה [כמובן בכדי להשלים את הבריאה כנת' בארוכה בסה"ק דרך ה'], הוא יצור אלוקי עליון וכביכול הקב"ה "טורח" עבורו - וזה היה סמל יציאת...

הגדרת תחילת עשייתו לנזק (ב"ק ו.) א. מבואר בסוגיא דאסו"מ שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה חשיבי תחילת עשייתן לנזק, וכתב רש"י (בד"ה היינו בור) דהוא משום דהו"ל לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה, וכבר נתבאר לעיל בארוכה בדברי הבה"ח ש.ש. ני"ו ואינני בא אלא להוסיף בזה כמה דברים קצרים. דהנה לכאו' קשה בדברי רש"י דאם כה"ג חשיב תחילת עשייתן לנזק אמאי אש לא חשיב תחילת עשייתן לנזק והלא הו"ל לאסוקי אדעתיה דסופו לילך ברוח מצויה, ובהדיא מבואר לעיל (ה:) דאש לא חשיב תחילת עשייתן לנזק וכ"ה להדיא בברייתא לקמן (י.) וכתב ע"ז המהר"ם שי"ף דאיה"נ דהשתא סברי' דאף אש הוה תעל"נ, אלא דזה גופא דחי' בגמ' שכן כח אחר מעורב בו וע"כ אינו תעל"נ, אמנם זה דחוק מאד דהו"ל לגמ' למימר דאינו תעל"נ והעיקר חסר מן הספר, והרש"ש באמת חלק על רש"י וס"ל דהוא תעל"נ משום דאחר שנפל...

סיפור יציאת מצרים מהיכן לומדים דין סיפור יציאת מצרים בפסח??? >>> מדוע דוקא דרך שאלה ותשובה??? >>> זכירת יציאת מצרים וסיפור יציאת מצרים??? >>> אם יש דין אמירה בסיפור יצאת מצרים או לשמוע??? >>> האם מועיל שומע כעונה??? >>> האם יש 'והגדת לבנך' ביו"ט שני כשהבן פטור??? >>> האם חייב ב'והגדת לבנך' כשנמצא אצל הסבא??? >>> האם נשים חייבות בהגדה??? >>> מדוע אין מברכים על ההגדה??? >>> סיפור יציאת מצרים שורש האמונה. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. (שמות יג, ח) (ג) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. (דברים טז, ג) ובגמ' בפסחים (לו...

עיונים וביאורים בספירת העומר טעם המצוה טעם ראשון מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליום מתן תורה (א): מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג: ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת העומר מיום צאתינו ממצרים עד יום מתן תודה, שהוא היה הכונה והתכלית ביציאתם, כאמרו ואביא אתכם אלי. וכ"כ החינוך מצוה ש"ו: משרשי המצוה, על צד הפשט לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ, וכמו שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה וגומר, והיא העיקר והסבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה, וכמו שאמר השם למשה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, ופירוש הפסוק לומר הוציאך אותם...

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים [חלק א'] שכם בן חמור נתגלגל בשור של גדעון קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ. (שופטים ו, כה) פרו דגדעון דצוה לו הקב"ה קח את פר השור אשר לאביך, אם נאמר פר למה נאמר שור, וגם קשה למה בה' הידיעה, וגם אמרו רבותינו ז"ל (תמורה כח:) שמונה עבירות עשה באותו פר וכולם הוראת שעה היתה במצות הקב"ה, ומאי טעם יש בדבר. והענין כך, דגדעון אתא ממנשה הבכור דיוסף, דנולד מאסנת בת שכם בן חמור (פרקי דר"א פרק לח), ונתגלגל שכם בן חמור בשור זה לתיקונו, ועתה בא גדעון דהוה מבני יוסף ותיקון עוית דהוה בהם בהיותם באים מאסנת, וזה שהיה מתמיה [1] הִנֵּה...