מדור מאמרים

בגדר פטור צרת ערוה א. איתא במתניתין (יבמות ב.) חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן וכו', וידועה החקירה בגדר האי דינא דערוה פוטרת צרתה אם הוא פטור בעלמא דצרת ערוה פטורה או דהוא איסור כפשטיה דקרא דצרת ערוה במקום מצוה הרי היא כאחת מכל העריות שהתורה, ורבו בזה הדעות והראיות והדחיות לכאן ולכאן ואכמ"ל בהן ולא נבוא בזה אלא להוסיף כמה מילין חדתין בס"ד. דהנה לכאו' נראה להביא ראיה ברורה דחשיב איסור, דלקמן (ח:) מקשי' בגמ' מ"ט מקשי' כל העריות לאח"א לפטור מייבום ולא מקשי' לאשת אח לחייב בייבום ומתרצי' דלחומרא מקשי' ואב"א הכא תרי איסורי והכא חד איסורא, והיינו דאח"א וכל העריות במקום ייבום יש בהן ב' איסורים - איסור אח"א (או שאר איסורים) ואיסור אשת אח, ומשא"כ כאשת אח דייבום דאין לה עוד איסור, וכבר הקשו שם התוס' (ד"ה תרי) דאילונית ואשת אחיו שלא...

מהו פלגינן דיבורא? מחלקים את תוכן דבריו או את מילותיו? א. עיקר המושג דפלגי' מצינו בכ"מ בש"ס כגון בסנהדרין (ט:) גבי פלוני רבעני לרצוני ופלוני בא על אשתי וביבמות (כה.) גבי הרגתיו לבעלה של זו דאינו נאמן להשים עצמו רשע או להרוג אשתו דאדם קרוב אצל עצמו ואצל אשתו אבל נאמן להרוג הרובע ולהתיר האשה לשוק, ונחלקו הראשונים בכל זה אם פלגי' מה שאמר שהיה שרצונו [וכן בבא על אשתי שהיה לרצונה] ונקטי' היה לאונסו או בשוגג וממילא אינו משים עצמו רשע, או דפלגי' מה שאמר שהוא נרבע ושאשתו נבעלה ונקטי' שהרובע רבע אדם אחר או שבעל א"א אחרת, דרש"י ביבמות (שם: ד"ה רבא פליג) כתב דנקטי' שהיה לאונסו וכ"ד הרשב"א בתשובה (ח"א סי' א' רל"ז) וכ"נ בד' הריטב"א בכתובות (יח:) , אבל התוס' בכ"מ (יעוי' תוס' בכתובות שם ובסנהדרין שם וכן בתוהרא"ש) והרמב"ן והר"ן (בכתובות שם) ס"ל דפלגי'...

זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות? בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב, יכול יקצור ויביא ויספור בלילה? ת"ל: מיום הביאכם, הא כיצד? קצירה וספירה בלילה והבאה ביום, מבואר בגמ' שיש ענין של תמימות לכן סופרים מהלילה שיהיה יום שלם של כד' שעות לילה ויום, ומהגמ' שם נפסק להלכה בשו"ע [תפט א] "בליל שני אחר תפילת ערבית מתחילין לספור העומר", וכתבו הפוסקים שצריך להקדים את הספירה כמה שיותר משום "תמימות תהיינה" ולכן היה מקום לספור מיד בצאה"כ, מ"מ אנו סופרים אחר התפילה וב' טעמים...

אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית יב, יג) וכתב שם רש"י למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות: והרבה מן המפרשים העירו היאך ביקש אברהם מתנות לעצמו והלא שונא מתנות יחיה (משלי טו, כז). ושאלתם צ"ב הלא הדין האמור "שונא מתנות יחיה" לקחת מיהודי משא"כ אברהם שלקח מגוי ומצוה להציל מידם, הדין נותן להיפך. וראיתי שכ"כ בפירוש הריב"א שם "ומה שכתוב שונא מתנות יחיה היינו במתנה של ישראל" ע"כ. והרע"ב שם הוסיף וז"ל יש לאמר שמה שכתוב ושונא מתנות יחיה היינו בישראל אבל באומות העולם כמציל מידם דמי ולכך היה אוהב אברם שיתנו לו מתנות ע"כ. ואם כן מה תמיהתם. (ומה שמיאן אברהם לקחת ממלך סדום (יד כג) כבר ביאר בשפ"ח והמהר"ל בגור אריה טעם הדבר) ולפו"ר עלה בדעתי לתלות הפלוגתא אם שונא מתנות יחיה נאמר ביהודי או...

א. בעניין דברי הרמב"ם הידועים :הל' חו"מ א-ג. אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא א"כ קנה חמץ בפסח או חימצו כדי שיעשה בו מעשה. אבל אם היה לו חמץ קודם הפסח ובא הפסח ולא ביערו אלא הניחו ברשותו אע"פ שעבר על 2 לאוין אינו לוקה מן התורה מפני שלא עשה בו מעשה. [כמדומה שזה א' מההלכות המוכרות ביותר] ויש בכאן כמה נקודות לפתוח בעניין: 1. ישנה שאלה ידועה על שיטת הה המגיד שכ' [הלכות שכירות פרק יג הל'ב] שלאו דחסימה -לוקין עליו אפילו באופן שחסמה בקול ולא על ידימעשה, מפני שאם אפשר לעבור על האיסור ע"י מעשה, אזי גם אם לא עשה מעשה , לוקה עליו. וכאן הבן שואל:מה נשתנה, ומדוע לא נימא הכי גם לעניין בל יראה? לענ"ד הקלושה הנטושה והרטושה היה ניתן ליישב בהקדם קושי' נוספת האורים ותומים בסימן כח וכןהמנחת חינוך דנים למה אין לוקין על לאו של לא תענה , הרי אפשר ע"י מעשה...

רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף, אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א. א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא ואינו מצווה על שביתת בהמה זו, וכן בהשכיר ביתו לעכו''ם אם מוזהר שלא יביא בו העכו''ם עבודה זרה משום לא תביא תועבה אל ביתך, ובפשוטו שכירות הוי זכות לפירות והוי כקונה שדה לפירות דפליגי בה ריש לקיש ורבי יוחנן אי קנין פירות כקנין הגוף, ומעתה יש להקשות מאי טעמא לא תלי הגמ' נדון זה דשכירות בפלוג' ר''י ור''ל, וכבר עמדו בזה באחרונים. ובס' בקובץ שיעורים (ב''ב אות תסד) הביא עוד להקשות דהא דפליגי בב''ב (נ,א) במוכר עבדו ופסק עם הקונה על מנת שישמשנו ל' יום, רבי...

בדין דקא פסקת לחיותי א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן מבוי יכול לעכב לבן מבוי אחר ולאותו מבוי ועוד דנה הגמ' ביום שוק וכו' ב. ובב"י קנ"ו הוכיח מהא דבת"ח יכול לאקבועי שהני דיני הם מדרבנן ומפני תיקון העולם שהרי מדאורייתא אין סברא שיהיה הבדל בין דרבנן לדאורייתא אמנם בר"י בסוגיין נראה שההיתר דת"ח זה דווקא בדבר זה שמקורו הוא בתקנת עזרא שאין הגבלה של רוכלות וממילא מותר לקבוע סחורתו וא"כ לפי דברי ר"י צ"ב מה מקום התביעה של פסקת לחיותי והגמ' דימתה חלוקת קליות ואגוזים וחילקה שהכא יכול גם השני לחלק אבל הכא קא...

אחד מהנושאים הנידונים ביותר בעולם הישיבות, ואצל כל מי שלומד נשים נזיקין, הוא ללא ספק - מהו מיגו? ראיה או כח הטענה? אינני מתכוון להקיף במאמר זה את כל הסוגיא, אך בעז"ה אשתדל להביא כמה ראיות לעניין. מהו מיגו? א. שורש הנידון מתחיל בפלוגתת הראשונים בגיטין ב. שכתבו שם התוס' (ד"ה ואם) דטעני' ליתמי פרוע כיון דהאב עצמו היה נאמן לומר פרוע מיגו דמזויף אפי' אי נימא דלא טעני' להו מזויף עי"ש, ושיטת הרמב"ן (במלחמות ב"ב ע:) דליכא למימר הכי דאם אין דיננו לטעון להם מזויף אף פרוע לא נטעון להו שהרי אין נאמנות טענת פרוע אלא מחמת טענת מזויף ואם היסוד הרוס היאך יתקיים הבנין. ובביאור שיטת התוס' יעוי' בקוב"ש (ח"ב ס"ג) מה שביאר בארוכה דמיגו אינו ראיה שהוא דובר אמת אלא כח טענה עיי"ש, והוכיח ג"כ שיטתו מעיקר דברי התוס' והרמב"ן דשייך טעני' על דבר שאף אביהם לא היה...