מדור מאמרים

בדין אילן שמשיר עליו לשכן בעובדא ששכנים מתלוננים על נשורת אילן לחצרם. 'נזקי שכנים' אינם נזיקים רגילים, שחז"ל אפשרו לכל שכן לחיות את חייו כרצונו, בשטחו, ורק הוציאו מהכלל סוגי נזקים עוצמתיים שהשכן לא מסוגל לסבול. כלל דנזקי שכנים הוא שעל הניזק להרחיק את עצמו (ב"ב י"ח:, כדעת רבי יוסי), פרט לבגירי דידיה (ב"ב כ"ה:); גירי דידיה [=החיצים שלו] הוא נזק ישיר ועוצמתי שלא ניתן לחיות אתו, ריח קבוע של בית הכסא, הרעדת האדמה, רעש חזק ועפר ואבק שמזיקים את האדם, וחזקתו שאינו מוחל. נחלקו בגמ' (ב"ב כ"ו.) האם נעורת הפשתן שעפה ומזיקה אנשים נחשבת גירי דידיה, שלרבינא אינה בכלל גירי דידיה כי הולכת מכח הרוח "כי אמרינן מודה ר' יוסי בגירי דיליה הני מילי דקא אזלא מכחו הכא זיקא הוא דקא ממטי לה", ולמרימר נחשב נזק שלו כמו בזורה ורוח מסייעתו "מרימר אמר להו היינו זורה...

אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק באתי לעורר לב הלומד, שאין הדבר כ"כ פשוט כפי שמצוטט כ"כ הרבה, שנראה שקיבלו את הדבר בפשיטות. חידושו של הבית אפרים (אורח חיים סימן סח) מובסס על הגמרא במגילה (ג, א) "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" ונתקשו הרבה אחרונים בביאור הדבר של "מבטלין תלמוד תורה" לשמוע מגילה, הלא מגילה הוא ג"כ בכלל ת"ת? וכך כותב בשו"ת בית אפרים...

מתלמיד חכם אחד בענין מלאכת "דש" הקדמה קצרה: "מלאכת דש" כוללת בתוכה ארבע סוגיות: סוגיא ראשונה: יש בה שני ענינים, ענין ראשון היא הסוגיא בביצה י"ב ב׳ ושבת קכ"ח א׳ לענין פירוק והפרדת האוכל מן השבלין והשרביטין, וענין שני הוא שיש ליזהר בשבת שלא לקלף את האגוזים והשקדים מקליפתן הירוקה שעליהן דגם זה דומה למפרק אוכל מתוך השבלין, כמבואר ברמ"א סימן שי"ט סעי׳ ו׳ בשם מהרי"ל, וב׳ הדינים הללו יבוארו אי"ה בהמשך. סוגיא השניה: היא "סחיטת זיתים וענבים" בשבת לעשות מהן שמן ויין דהואיל והן עומדין למשקין הרי זה דומה ממש לדש שהרי במעשה הסחיטה מפריד את המשקה מן החרצן כמו שמפריד את הגרעינים מן השבלין, והיא סוגיא ערוכה בתחילת פרק חבית שבת קמ"ג ב׳ ושו"ע סימן ש"כ. וסוגיא השלישית: היא סחיטת בגדים מיין שנבלע בה או מכל שאר משקין [פרט למים דחיובו משום מלבן ולא משום...