מדור מאמרים

מצינו בדברי חז"ל [ב"ר טז, ד] מושג הנקרא: 'תורת ארץ ישראל', דהיינו שיש לימוד והוראות מיוחדות השייכות דווקא בארץ ישראל. ולכאורה ההבדל שמצאנו בתורה בין ארץ ישראל לחו"ל, שייך רק בחלק המצוות המעשיות, שבזה ישנם מצוות התלויות בארץ שאין מקיימים אותן בחו"ל. אבל נראה לברר בעזרת השם בסדרת מאמרים, שאין זה רק חילוק במעשה אותם המצוות, אלא הוא חילוק מהותי ויסודי הנוגע לתפיסת כל התורה והמצוות, שבחו"ל הוא באופן אחד, ואילו בארץ ישראל הוא שונה בתכלית. ויוצא מזה גם נ"מ לדינא בכוונת המצוות. 'עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך'. 'משפט אלוקי הארץ' בספר מלכים [ב', פרק יז] מסופר שכאשר עם ישראל חטאו הגלה אותם מלך אשור לארצו, והושיב בארץ ישראל את הכותים ועוד גויים, ונאמר שם: 'ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את ה' וישלח ה' בהם את האריות ויהיו הרגים בהם. ויאמרו למלך...

פתיחה נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", הקפה זו פירושה שלא לגלח את הראש בצורה שיהיה ניתן להקיפו בעיגול ללא הפסקת שערות. דהיינו, סוף הראש הוא סוף צמיחת השערות שבמצח, וסוף צמיחת השערות שמאחורי האוזניים, וסוף צמיחת השערות שבאחורי הקודקוד (משם ולמטה הוא כבר שיער העורף ולא שיער הראש), ונמצא שכל צמיחת השערות הם כעיגול סביב הראש חוץ מן הצדעיים (צדדי הראש) שיורדים מכאן ומכאן ומעכבים את העיגול (שהצדעיים מכלל הראש הן, שהרי קטן שאין לו זקן צדעיו מלאים שיער כמו הראש), ולכך קרא הכתוב להשחתה זו הקפה[1]. רבים מן הראשונים כתבו שטעם איסור זה הוא משום שכך מנהג עובדי עבודה זרה, והזהירה התורה שלא נתדמה להם[2], אולם יש שהשיגו וכתבו שאין לנו לבקש טעם למצוות, כי מצוות מלך הם עלינו אף אם לא נדע טעמן[3]. על סוגייה זו של...

א. הבעיה – חוסר קשר פנימי לסיפור יציאת מצרים עובדה היא[1] שבעמדינו לקראת המצוות הקשורים ליציאת מצרים שזה כולל חלק ניכר ממצוות התורה, הננו נפגשים בתחושת ניכור, רובינו לא מתחברים באמת בקשר טבעי לסיפור של יציאת מצרים, להרגיש שזה משהו ששייך לנו ושאנו חלק מהסיפור הזה, ואם כי בהחלט נכון שאחרי מאמצים שונים מצליחים ליצור איזשהו קשר ליצי''מ, עדיין חסר ההרגש הפשוט שהסיפור הוא בעצם הסיפור שלנו. לדעתי אין הדבר תלוי בחוסר פנימיות או חוסר חיבור לרוחניות, כמדומני שלא חסר התחברות לדברים רוחניים שונים, ולדעתי הבעיה תלויה בצורת החיים שלנו לא שלא יודעים, לא שלא מאמינים, אנחנו פשוט לא מוצאים את זה בחיים שלנו וזה לא רלוונטי. ב. צורת החיים שלנו כיחידים לעומת צורת החיים של פעם כציבור העולם[2] המערבי שבה אנחנו חיים הוא – בניגוד לדורות קודמים - עולם של...

ניסן – ראש חודשים לרפואת האשה החשובה חנה בת יהודית לרפו"ש לעניין מה ניסן ראש חדשים??? >>> מצות קידוש החודש או מצוות חשבון החדשים??? >>> סדר החדשים מתחיל בניסן??? >>> מניין החדשים למניינם??? >>> האם השתנה המצוה כשעלו מאשור??? >>> מדוע מניין ניסן ראשון זכר ליציאת מצרים??? >>> מתי יש איסור תענית בחודש ניסן??? >>> חידוש הלבנה עיקר האמונה. >>> מזל טלה כנגד קרבן פסח??? >>> הקמת המשכן בניסן ובנין ביהמ"ק. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. (שמות יב, ב) בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. (שמות מ, ב) ראש חדשים וכתב רש"י שהראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין...

בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב' מאמר ראשון בסדרה בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א' רעיון מעניין ראיתי בשו"ת 'יש מאין' (סי' י"ז, לרב אליהו ילוז, אב"ד טבריה) שכתב "...נראה דתיקון זה יועיל בנידון דידן להשכיר לו הבית בתנאי שלא יכניס עבודה זרה, ואם יכניס יתחייב באחריות נפילה ושריפה ויוקרא וזולא, דנראה דאין כאן איסור לא תחנם כיון שאינו יכול להוציא הבית מתחת ידו, ומשום לא תביא תועבה אל ביתך ליכא דהא אם הביא קיימא ברשותיה ואין זה ביתו של ישראל". לגבי האיסור 'לא תחנם', שאחד מענייניו הוא שלא לתת לנכרים חניה בא"י (ע"ז כ'.), נחלקו הראשונים האם הוא בכל האומות או רק בז' עממין יש איסור לתת להם חניה: שהרמב"ם (ע"ז י' ו') לא חילק בזה, אמנם הראב"ד במקום (וכן הסמ"ג לאוין מ"ט) השיג על הרמב"ם שאיסור זה אמור רק בז' אומות ולא בכל האומות [ורק בישיבתם ולא בהעברה], ואילו...

חובת בדיקה בחשש דרבנן מאמרים קודמים בסדרה מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה מאמר שלישי בסדרה חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב (נ"ה ל"א) בשם הפמ"ג (נ"ה א"א ז') לגבי בדיקת סימני גדלות לצורך צירוף למנין - שא"צ לחייב בדיקה בשל 'מיעוט המצוי' של איסור דרבנן, כשהבדיקה אינה קלה [שכתב הרמ"א (נ"ה ה') שכלפי צירוף למנין מחזיקים אותו כגדול כשהגיע לשנותיו ואין בודקים אם הביא שערות; ביאר הפמ"ג שמבואר בפוסקים שבאיסור תורה צריכים בדיקה ולא סומכים על חזקה ורוב (כגון בבדיקת ב' שערות אחר גיל י"ג), וקשה – שבכל מקום מועיל רוב וחזקה, וי"ל שהחשש למיעוט המצוי (כגון בבדיקת הריאה) הוא מדרבנן, או כי...

ילפותא דין בדיקה מאמר קודם בסדרה בגדר דין בדיקה כתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף) וז"ל בודקין את החמץ. פרש"י ז"ל כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא והקשו בתוספות דהא קיימא לן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי כדאיתא בגמרא וסוף סוף לא סגי בלא ביטול כדאמרי' בגמרא (דף ו:) הבודק צריך שיבטל וכיון שכן הוא היכי אתיא בדיקה כדי שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא הא לא פטר נפשיה בלא ביטול ובביטול לחודיה סגי וי"ל דמדאורייתא בחד מינייהו סגי כלומר או בבדיקה או בביטול דבדיקה לחודה נמי מהניא כדאמרינן עלה בגמרא (ז:) לאור הנר מנא לן ופשטינא ליה מקראי אלמא דבדיקה נמי מדאורייתא היא וכל שבדק מן התורה אינו צריך לבטל הלכך שפיר איכא למימר דבדיקה אתי כדי שלא יעבור עליו בבל יראה שמה שהצריכו חכמים בטול אחר הבדיקה אינו אלא מדבריהם שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עלויה כדאיתא בגמ' ו...

בס"ד דין 'קרש שניתן בצפון ינתן בצפון' והמסתעף א. טעם וגדר הדין. ב. סימון דפנות הסוכה ג. עשיית עטרה בטלית בירושלמי מסכת שבת (פרק הבונה הלכה ג, והובא בר"ן מסכת שבת דף לז ע"א מדפי הרי"ף) איתא: אמר רבי אימי (שמות כו ל) 'והקמות את המשכן כמשפטו'. וכי יש משפט לעצים. אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון, ינתן בצפון. בדרום, ינתן בדרום. א. דפנות הסוכה והציצית שבטלית – אם מותר לשנות מקומם סימון דפנות הסוכה כדי לא לשנות מקומם משנה לשנה על פי דברי הירושלמי הללו נקבעו כמה חידושי הלכות, כמו שמצינו בדברי הפוסקים דלהלן: א. השל"ה במסכת חולין (פרק נר מצוה אות כא) והבאר היטב בהלכות סוכה (או"ח סימן תרל ס"ק ו) מביאים את דברי המהרי"ל בספר המנהגים (הלכות סוכות סעיף ו) הכותב שראה את רבו מהר"ש מסמן את דפנות הסוכה באותיות א' ב' ג', כדי לראות סדר עמידתם, ולא...