מדור מאמרים

במהר"ל בגור אריה כתב, שהמילה והפסח באים לעבדות. מילה כחותם והפסח כעבודה, אך החידוש שהפסח הוא מתוך החותם, ולכך בן נכר לא יאכל בו, שכל מהות הפסח כעבודה באה מתוך חותם העבדות של מילה וצריך להבין מהו ענין פסח דווקא כעבודה, ומה העבודה הזאת לכם, ומדוע היא עולה דווקא מתוך חותם העבדות של המילה. ובמהר"ל גבורות ה' ל"ו שכל הפסח מורה שהוא ית' אחד, והרי עיקר ענינה של גלות מצרים והגאולה ומעמד הר סיני הוא ענין זה של אחדות ה', וכדברה הא' אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומהחיבור למדנו שזהו ענינה של גאולה זו, וכן 'אתה הראת לדעת' שזהו עיקרו של מעמד הר סיני. וזו עבודתו של פסח. ענינה של מילה דורש ברור, ויש לעיין אם עיקרה הוא חותם עבדות, ויש בה שם 'ברית' וחותם עבדות לכאו' הוא סתירה לברית שקיימת בין שנים, ואילו חותם עבדות ענינו הטפלות לאדון, ולכאו'...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' למעבר לחלק ה' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ו' ~ ליל הסדר (ג) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן מה] נותן לכל אחד מצות יד לצאת בו, ומצותה בפרוסה דווקא לכתחילה, ולדעת כמה מגדולי האחרונים (שפת אמת והאמרי בינה וכן הורו הגאון רבי מאיר שמחה והגאון הצפנת פענח זצ"ל) צריך להקנות המצות לבני ביתו ולאורחים, ונראה שראוי לומר להדיא "אני נותן לכם מצה והיא שלכם לכל דבר", [והיינו שיוכלו גם לזורקו ולא רק לקיים בו המצווה], והאורח או ב"ב יגביהו המצות ויתכוונו לזכות בו. מו] ייתן לכל אחד כזית בריווח, וכשלוקח מצה במשקל שלושים גרם (שזהו נפח חמישים סמ"ק ללא צירוף שום אויר) יוצא לכל הדעות בלי שום פקפוק, אבל השיעור מדינא מצה במשקל 22 גרם, [שזהו נפח חמישים...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ה' ~ ליל הסדר (ב) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן לז] לאחר הקידוש נוטלים הגברים [ויש נוהגים שרק בעה"ב] את ידיהם, ונוטל הכרפס ומברך עליו בורא פרי האדמה, ויכוון לפטור בברכה גם את המרור. ולדעת השו"ע אוכלים פחות מכזית ואינו מיסב, ולדעת הגר"א אוכלים דווקא כזית ומיסב, ויש אומרים שמברך בלחש בורא נפשות, והמברכים בורא נפשות לוקחים אח״כ לפני הסעודה פחות מכזית מהמרור ויברכו עליו בורא פרי האדמה קודם הסעודה – לפטור עצמם מברכת בורא פרי האדמה על המרור בשעת הסעודה, וכל אחד כפי מנהגו ינהג. רבים נוהגים ליקח תפוחי אדמה לכרפס, אמנם הב״ח והפמ״ג כתבו שצריך אכילת ירק שמעורר תאוות האכילה, ואילו תפוח אדמה מבושל משביע ואינו...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ד' ~ ליל הסדר (א) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן כד] צריך ליקח לד' כוסות דווקא יין ש'ערב עליו", [וכמבואר ברמב"ם פ"ז מהלכות חמץ ומצה ה"ט], וכל אחד ישתדל לברר קודם הפסח מהו היין הערב עליו ביותר שייהנה ממנו. כה] הגברים ישתו לכתחילה יין ולא מיץ ענבים, [היות שמיץ ענבים אינו משכר, ולדעת כמה פוסקים מצווה מן המובחר לשתות לד' כוסות יין המשכר המביא לידי שמחה, ועוד, שמיץ ענבים הוא מפוסטר, ועי' לקמן החששות במפוסטר], אמנם מי שאין ערב עליו שום יין אלא מיץ ענבים בלבד, ישתה מיץ ענבים ולא ידחוק עצמו לשתות יין כשאין היין ערב עליי, שמעיקר מצוות ד' כוסות שתהא השתיה ערבה עליו, [ומצוי לפעמים שבכוס ראשון ושני היין ערב עליו, אך בכוס שלישי...

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ג' ~ מכירת חמץ מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן יז] ראוי לשלם לרב המוכר במכירת חמץ, מפני שאם הרב יהא רק שליח בעלמא, אסור לסמוך עליו בדאורייתא, ומכירת חמץ יסודה להציל איסור דאורייתא, [ואף שמהתורה מספיק בביטול, אבל אינו מתכוון לבטל מה שמוכר וכמבואר בסידור הגרש"ז], וע"כ כדי שיוכל לסמוך על הרב שיעשה שליחותו במכירה שהיא דאורייתא, צריך לשלם לו ולשוכרו לפועל, ובפועל סומכים עליו גם בדאורייתא[א]. יח] יכול למכור החמץ גם על ידי שליחת מכתב מינוי לרב, ובשעת הדחק מועיל אפילו כשמינה את הרב לשליח בטלפון[ב]. יט] ראוי שלא למכור חמצו לשני רבנים המוכרים בשני בתי דינים שונים, שכיון שכל הבתי דינים מוכרים החמץ בע״פ בשעה חמישית, ואי אפשר לנו לידע...

הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק א' ~ בדיקת חמץ מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן א] ראוי להודיע ולפרסם לתושבי אמריקה הנמצאים בחג הפסח בארץ ישראל [וכן לתושבי שאר מדינות שהזמן שם מאוחר מהזמן בארץ ישראל], שלדעת הרבה פוסקים איסור בל ייראה תלוי במקום שהבעלים נמצאים ולא במקום החמץ, ולכן משעת חצות בערב פסח בארץ ישראל כבר עוברים על חמצם שבאמריקה – אע"פ ששם עדיין לא הגיע זמן חצות. ולכן חייבים הם למכור בארץ ישראל את חמצם שבאמריקה כדי שהמכירה תחול לפי זמן חצות שבא"י, ויודיעו לבני ביתם באמריקה שלא יחזיקו חמץ בבית משעת חצות בא"י. ובמוצאי החג בשטר מכירה שלנו [דעדה החרדית], מפורש שנמצא בארץ ישראל ויש לו חמץ בשאר מדינות שעדיין נמשך שם חג הפסח, אין נקנה חמצו מהגוי אלא רק לאחר הזמן שיוצא הפסח בזמן המדינה...

ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמרים לכל בני ישראל לדרתם (שמות פרק יב פסוק מב) במשנה במסכת פסחים (דף צט ע"ב) שנינו: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ובגמרא (שם דף קט ע"ב) הקשו, היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא, לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי. ומתרץ רב נחמן: אמר קרא 'ליל שמרים' - ליל המשומר ובא מן המזיקין . ובהמשך דבריהם (שם דף קי ע"ב) אמרו: כללא דמילתא כל דקפיד, קפדי בהדיה, ודלא קפיד, לא קפדי בהדיה. ומיהו למיחש מיבעי. ופירש רשב"ם (שם): כל דקפיד – יותר מדאי קפדי בהדיה השדים להזיקו, ודלא קפיד כל כך לא קפדי בהדיה להזיקו, ומיהו למיחש מיבעי אפילו מאן דלא קפיד דלא קפדינן בהדיה, דאי תימא דלא קפדי בהדיה כלל, אם כן זוגות למה נזכרו בגמרא, כך היה להם לחכמים לומר לא יזהר אדם...

ברש"י (בראשית מ"ו א') הביא בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ובמהרי"ק (שורש ל') פסק שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, והרמ"א הביא שיטת המהרי"ק וכתב דלא נראה, והוכיח מהמדרש הנ"ל, וכן הקשו עליו הט"ז והדרכי משה שתמוה שנעלם מהמהרי"ק רש"י בשם המדרש הנ"ל שמפורש בדבריו שיש חיוב לכבוד אבי אביו. והנה במקור הדין דחייב אדם בכבוד זקנו כ' החרדים (פרק י"ב אות ג'-י') דכיון דבני בנים הרי הן כבנים חייב לכבדו כאביו. וכן כתב בב"ח (סימן ר"מ) והוסיף א. דהרי זקנו נקרא אביו בתורה כמו שאמר ה' ליעקב (בראשית כ"ח י"ג) "אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק" וגו' הרי דאף אבי אביו נקרא אביו. ב. דבקידושין (ל' ע"א) מבואר דאבי אביו חייב ללמדו תורה וילפינן מקרא (דברים ד' ט') ד"והודעתם לבניך ולבני בניך" ואיך נאמר דהוא נחשב לו לבן...