מדור מאמרים

בגדר דין בדיקה (כמה מהלכים בד' הר"ן) א. כתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף) וז"ל בודקין את החמץ. פרש"י ז"ל כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא והקשו בתוספות דהא קיימא לן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי כדאיתא בגמרא וסוף סוף לא סגי בלא ביטול כדאמרי' בגמרא (ו:) הבודק צריך שיבטל וכיון שכן הוא היכי אתיא בדיקה כדי שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא הא לא פטר נפשיה בלא ביטול ובביטול לחודיה סגי וי"ל דמדאורייתא בחד מינייהו סגי כלומר או בבדיקה או בביטול דבדיקה לחודה נמי מהניא כדאמרינן עלה בגמרא (ז:) לאור הנר מנא לן ופשטינא ליה מקראי אלמא דבדיקה נמי מדאורייתא היא וכל שבדק מן התורה אינו צריך לבטל הלכך שפיר איכא למימר דבדיקה אתי כדי שלא יעבור עליו בבל יראה שמה שהצריכו חכמים בטול אחר הבדיקה אינו אלא מדבריהם שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עלויה כדאיתא בגמ' ו: ע"כ...

חיוב בדיקת בגדים משעטנז מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה אין ספק שאם אחוז השעטנז הוא מעל חמישים אחוז – חובה לבדוק את הבגד, אפילו אם הוא כלאים דרבנן, אך יש לדון האם יש חובה לבדוק אחר שעטנז כשידוע שאיננו חמישים אחוז, שבזה מצאנו שחייבו בדיקה מדרבנן כאשר שיעור האיסור הוא 'מיעוט המצוי', כגון בבדיקת סירכות הריאה (בפרק זה נעזרתי במאמרו של הרב יהודה פפויפר שליט"א בגדרי חיוב הבדיקה, וכן במאמרו של הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א). חובת הבדיקה – דוקא כשהפשתן מצוי שנינו (כלאים ט' ז') "הברסים... לא ילבשם עד שיבדוק, רבי יוסי אומר אף הבאים מחוף הים וממדינת הים אינן צריכין בדיקה - מפני שחזקתן בקנבס", והוסיפו בירושלמי (כלאים ט' ד') "הדא דתימר בראשונה שלא היתה הפשתן מצויה בכל מקום, אבל עכשיו שהפשתן מצויה בכל מקום - צריכין בדיקה", ונמצא שאין חיוב בדיקה במקום...

נשאלתי לגבי השכרת דירה לנכרי מסרי-לנקה, שאין ידוע אם הוא עובד ע"ז, ויש חשש שמא יכניס צלם לבית המושכר. שנינו ע"ז כ': "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות", וכתב הרמב"ם ע"ז י' ג' "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה ואין שכונה פחות משלשה", וביאר את עצמו בהל' ד' "אף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודת כוכבים ונאמר לא תביא תועבה אל ביתך, אבל משכיר להן בתים לעשותן אוצר". ביאר בהגמ"י מדוע בחו"ל אין נזהרים בזה "מה שאנו אין נזהרין מלהשכיר אר"י דמן התורה אין אסור אלא בבית שהישראל עצמו דר שם ושם אמר קרא לא תביא תועבה אל ביתך כמו גבי מזוזה כדאיתא פרק התכלת אבל להשכיר להם שאר בתים אין אסור אלא מדרבנן ורבנן לא גזור...

תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר מאמר ראשון בסדרה מפתח עניינים לחלק ב תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר ישיבה על כלאים האם גזרו בכלאים דרבנן בלאי בגדים תפירת עור בבגד צמר כתב הרשב"א (א' ש"ס) שהמנהג לתפור עורות התפורים בפשתן - בבגד צמר, "דהני כלאים דרבנן הן - דסתם החוטין אינן שזורין, וכן הבגדים אינן שזורין, ואינן אלא מדבריהם והולכין בהן להקל, וכאותה שאמרו... מדאורייתא שוע טווי ונוז בעינן, והכא נמי אין חוששין שמא יעבור חוט התפירה באמצע חוט תפירת העורות אלא הולכין בספקו להקל", והקשה "ואם תאמר מכל מקום הרי העור מחבר את שניהם והרי זה כעור שיש בראשו האחד פשתים ובראשו השני צמר?" וביאר שזה אסור רק כשהצמר והפשתים נקשרים יחד - הרי שפסק דלא כרמב"ם [אם אכן הצמר ופשתן לא נקשרים יחד]. החזו"א (יו"ד קפ"א ה') ביאר "ואפשר דכל הני הוי כלאים מדרבנן, והכא...

בגדר ביטול חמץ – חלק א | מצוות השביתה - שיטת רש"י בגמרא בפסחים (דף ד עמוד ב) מבואר שמן התורה יכול אדם לבטל את החמץ, קודם שיגיע זמן איסורו, וכך לא יעבור עליו בפסח בבל יראה ובל ימצא. ונחלקו הראשונים בגדר הביטול: רש"י (פסחים שם ד"ה בביטול) כתב "דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה", וכן כתבו ראשונים נוספים[א]. לדעה זו, ענין הביטול הביטול הוא "שיבטלו בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל" (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ב הלכה ב)[ב]. וכתב הרמב"ן שהביטול מועיל להוציאו מתורת חמץ, ולהחשיבו כעפר שאינו ראוי לאכילה, [כיון שעשאו כמאוס עליו (מאירי פסחים דף ו עמוד ב)]. ורבינו מנוח (הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ז) הוסיף, שזה כטח פניו בטיט, שזה נקרא בתורת עפר. וכמדומה שאחד...

מסורה במלכים ובנחמיה ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מן ב' ב' אתין מונה חמשה פסוקים שבהם חמשה מילים שכל אחת מהן שתי אותיות בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים במסורה במלכים: ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מן ב' ב' אתין, וסימנך: וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ה, לב), אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן (וישלח לה, יז), עַל כֵּן לֹא בָא אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ (שמואל א' כ, כט), גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ (מלכים א' ג, כו), אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב, דעזרא (נחמיה ב, ב). ואילו במסורה בספר נחמיה מובא: חד מן ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מורדפין מן ב"ב אתין, וסימנך: אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן (וישלח לה, יז), נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ה, לב), עַל כֵּן לֹא בָא אֶל שֻׁלְחַן...

מסורה גדולה בדברי הימים ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה, וקריין תרין מלין מונה ט"ו מילים שהכתיב שלהם מילה אחת והקרי שתי מילים בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים נָחַר מַפֻּחַ (מֵאֵשׁתַּם) מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת (ירמיה ו, כט) במנחת שי: , מֵאֵשׁתַּם, מֵאֵשׁ תַּם קרי, והוא חד מן ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה, וקריין תרין מלין, וסדורם בדברי הימים א' כ"ז במסורה גדולה [1]. ואלו הן [2]: א] וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) בָּא גָד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד (בראשית ל, יא) ב] וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְיָֹ (מַזֶּה) מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה (שמות ד, ב) ג] וַיֹּאמַר יְיָֹ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ (אֵשדָּת [3]) אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב) ד] (מַלָּכֶם) מַה לָּכֶם...

בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א' מפתח עניינים לחלק א מקור איסור שעטנז שיטת רש"י שיטת ר"ת שיטת הרמב"ם דעת הגר"א בביהכ"נ יש לי כרית לישיבה הממולאת בתערובת סיבים המכונה 'בלאי בגדים', והיא עטופה בבד שיש בו כמה נקבים; מישהו כתב עליה 'חשש שעטנז', ולאחר מכן העלים אותה, אך לענ"ד אין מקום לאסור לשבת עליה. וזה החלי. מקור איסור שעטנז שוע טווי ונוז: אומרת התורה (ויקרא י"ט י"ט) "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", וכן (דברים כ"ב י"א) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו". שנינו (כלאים ט' ח') "אין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר לא תלבש שעטנז - דבר שהוא שוע טווי ונוז", ומבארת הגמ' (נדה ס"א:) " אמר רב אחא בריה דרב ייבא משמיה דמר זוטרא: האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא ונתקיה, ולא ידע אי נתיק אי לא...