מדור מאמרים

מסורה הגדולה תחילת דברים מונה עשרה דברים נקראים ולא נכתבים בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים י' מלין דקריין ולא כתבן, וסימנך: בְּנֵי, ועתה תנו את האנשים תנינא דפסוק. פְּרָת, ויך דוד את הדדעזר דשמואל. אִישׁ, ועצת אחיתפל אשר יעץ. כֵּן, ויאמר לו יואב לא איש. בָּנָיו, ויהי הוא משתחווה דמלכים. צְבָא-וֹת, כי מירושלים תצא (דישעיה). בָּאִים, הנה ימים באים נאום ה' ממגדל. לָהּ, השמיעו אל בבל רבים. אֵלַי, ותאמר אליה כל אשר תאמר. אֵלַי, ותאמר שש השערים. בן למסורה א] בְּנֵי, ועתה תנו את האנשים תנינא [1] דפסוק - וְעַתָּה תְּנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וּנְמִיתֵם וּנְבַעֲרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא אָבוּ בְּנֵי בִּנְיָמִן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שופטים כ, יג) ב] פְּרָת...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ד' - עדים מאמרים קודמים בסדרה יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים כללי ההנהגות בספק ממון - חלק ב' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - הודאת בעל דין - חלק ג' - סדרת מאמרים עדים: הנה הדברים עתיקים בשם רבותינו מעתיקי השמועה להעמיד ב' צדדים בהגדרת העדים, דהנה הרמב"ם [פ"ז ופ"ח מיסוה"ת וכן משמע בפכ"ד מסנהדרין ה"א] כתב דהגזיה"כ הוא ד"על פי שים עדים יקום דבר" אינו כוח נאמנות בעצם העדים, וכמש"כ שם שנצטוונו "לחתוך הדין" על פי שני עדים, ואף על גב שאין אנו יודעים אם העידו אמת או שקר, ולפי דבריו וזהו המחוור בפשיטות דס"ל דאין להעדים כוח נאמנות מצד עצמם [דאי נימא דהתורה נתנה נאמנות להעדים עצמם, לא היה שייך לומר ד"אין העדים יודעים אם העידו אמת או שקר" דהרי כל ענין העדים הוא שאנו מאמינים להם שהם אומרים אמת] ועל כרחך...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' - עַקְרָב, עָרוֹד, עוֹרֵב, פולה, פיאו, פִּיל חלק י' - פִּיל חלק י"א - פָּרָה, צָבוּעַ, צִפְעוֹנִי, קאלאנדרין, קאסטורו, קוֺף, רוספו, שׁוּעָל חלק י"ב שׁוּעָל [חלק ב'] מעשה הלויתן והשועל/ איזה מוסר השכל נלמד מהשועל/ ה] הענין עפ"י מעשה אחת הובאה בספרים [1] וזה תוארה. מעשה היה שיום אחד לויתן מלך הדגים שמע שהשועל הוא פקח הרבה כמאמר רז"ל פקח שבחיות שועל, ושלח אחריו דגים גדולים וצוה אותם לגנוב את דעתו...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ג' - הודאת בעל דין בהמשך לפרק ב' בסדרה "כללי ההנהגות בספק ממון - פתיח". מכאן והלאה נתחיל לפרט את הדינים שמצינו בפועל אחר שנוצר ספק בהממון. המאמרים הקרובים יעסקו באופני התבררות המציאות, והיינו שהתבררה מציאות הממון ההיסטורית על פי כל מיני ראיות והוכחות לצורת ואופן השתלשלות העניינים. הודאת בעל דין: יש בזה מח' הקצה"ח והמהריב"ל [קצה"ח סי' לד ס"ד] אי הוי מדין "נאמנות" שאדם נאמן בדיניו או שהיא מדין "התחיבות" חדשה שלא היה קודם, והוכיח הקצה"ח [שם] כנגד דב' המהריב"ל ונקט דלא שייך לומר דהוא מדין "התחיבות" והביא לכך מס' הוכחות. א. הא דפריך בב"מ [ג:] מה לפיו שכן אינו בהכחשה ובהזמה וכ"ו ולכאורה לפי דב' המהריב"ל פשיטא דאין הכחשה והזמה דהא הוי כמתנה והתחיבות חדשה וצ"ב מאי קפריך. ב. הא ז"ב דהאומר להד"מ ואח"כ באו עדים דאינו...

יסודותיהם של משפטי הממון - סדרת מאמרים הפרשה המפורסמת ביותר ברחבי הש"ס היא כל עניני וגדרי ההנהגות בספק ממון, היינו האופן שבו אנו נוהגים כאשר עומד לנגד עינינו ממון שאין אנו יודעים למי הוא שייך, הן משום טענותיהם, הן מצד המציאות, הן מצד עדויות סותרות, והן מצד שאין לנו שום ידיעה בענין, כולם כלולים בפרשה אחת והיא "כללי ההנהגות בספק ממון" [ובסי"ד בהמשך ובהזדמנות הראויה אעלה סיכום ובעיקר אבאר מהי משנתי בענין על כל ההנהגות בספק ממון כגון עדים, אנן סהדי, חזקת אומדנא, שטר, מוחזק, תפיסה, חזקה מה שתחת יד אדם שלו, רוב, קרוב, מרא קמא, יחלוקו, מיגו, כל דאלים גבר ועוד ועוד] הנה שורשי ויסודי הדינים בכל ספק ממון מתחלקים לארבעה נושאים מרכזיים א. מהות המושג "משפטי הממון" הקובעים לאדם למי שייך החפץ, ואף אם אין בינהם למציאות שום קשר, צריך לבאר מהם, על פי...

א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו: ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס פתיחה הסוגיות דפשא"ס: מצינו במסכת כתובות ג' סוגיות שנאמנותם היא מכח נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר. א. (דף טו ע"ב) "שדה זו של אביך היתה, ולקחתיה" דנאמן משום נאמנות דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ב. גבי קיום שטרות (דף יח ע"ב). "העדים שאמרו, כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו. הרי אלו נאמנים" ג. גבי איסורי אשת איש. (דף כב ע"א) "האשה שאמרה אשת איש הייתי ונתגרשתי, נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר" וכן בהדיה. "האשה שאמרה נשבתי וטהורה אני (דאשה...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' חוֹל מה הסיבה לאריכות ימיו של העוף חול/ כמה שנות חייו/ איזה מוסר השכל נלמד ממנה/ לאיזה מלאך היא משתייכת א] אורשינה [מין עוף], אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא [מצאו אבא, נח, כשהוא שוכב בחדר הספון לו בתיבה ולא בא לדרוש מאכל], אמר ליה אבא: לא בעית מזוני [וכי אינך צריך למזונות]? אמר ליה: חזיתיך דהות טרידא, אמינא לא אצערך [ראיתיך שאתה טרוד, ואמרתי בליבי שלא אצערך]. אמר ליה אבא: יהא רעוא [יהי רצון] דלא תמות [1] שנאמר (איוב כט, יח) וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים. (סנהדרין קח:) ב] חוה האכילה מעץ הדעת את הבהמה ואת החיה ואת העופות, הכל...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' דוֹב דוב אין לו מנוחה/ מזמין לו הקב"ה מזונותיו מאצבעותיו/ האם הדובים מניקים את ילדיהם/ הדוב אוכל הרבה יותר מכל החיות/ דור הפלגה נהפכו לדובים/ גנות מידת הכעס נלמד מהדוב א] אין לו מנוחה כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו. (רש"י קידושין עב., אוצר י"ד החיים אות קכ"ז) ב] נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ (תהלים קמז, ט), זו לחמן של דובים, שאין לה שדים [1] להניק בניה, ומזמין הקב"ה מזונותיהם מן אצבען, עד שהן יכולין לאכול לחם. (ילקוט המכירי) ג] נותן לבהמה לחמה זה הדוב שמוצץ מן ציפורני ידיו מתיקה כמו דבש. לפי שהדוב אינו יכול לרוץ כשרואה בהמה ורוצה לתופסה והיא בורחת והדוב אינו יכול לרוץ אחריה, נמצא שהיה מת...