מדור מאמרים

בס"ד בדברי המנח"ח המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא. האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה [כא:] כתב דעת בה"ג דאם לא ספר יום אחד שוב אינו סופר מוכח דהוי מצוה אחת ותוס' במנחות [סו:] כתב דלא יתכן לומר שמי שלא ספר יום אחד שוב אינו סופר, מוכח שסבר דכל יום הוי מצוה מפני עצמה ומסתפק המנחת חינוך למ"ד שספירת העומר הוי מדאוריתא ולסוברים שאם לא ספר יום אחד שוב אינו סופר מה הדין בקטן שנעשה גדול באמצע ספירת העומר וספר כל ימי העומר האם כשנעשה גדול יכול להמשיך לספור בברכה . והספק כוון שהקטן חייב מדרבנן וגדול חייב מדאוריתא א"כ חסר בשלמות של הספירה ולא...

בגדר פטור צרת ערוה א. איתא במתניתין (יבמות ב.) חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן וכו', וידועה החקירה בגדר האי דינא דערוה פוטרת צרתה אם הוא פטור בעלמא דצרת ערוה פטורה או דהוא איסור כפשטיה דקרא דצרת ערוה במקום מצוה הרי היא כאחת מכל העריות שהתורה, ורבו בזה הדעות והראיות והדחיות לכאן ולכאן ואכמ"ל בהן ולא נבוא בזה אלא להוסיף כמה מילין חדתין בס"ד. דהנה לכאו' נראה להביא ראיה ברורה דחשיב איסור, דלקמן (ח:) מקשי' בגמ' מ"ט מקשי' כל העריות לאח"א לפטור מייבום ולא מקשי' לאשת אח לחייב בייבום ומתרצי' דלחומרא מקשי' ואב"א הכא תרי איסורי והכא חד איסורא, והיינו דאח"א וכל העריות במקום ייבום יש בהן ב' איסורים - איסור אח"א (או שאר איסורים) ואיסור אשת אח, ומשא"כ כאשת אח דייבום דאין לה עוד איסור, וכבר הקשו שם התוס' (ד"ה תרי) דאילונית ואשת אחיו שלא...

א. כתב בבית יוסף [סימן קפ ה] ב' טעמים לכיסוי הסכין בברכת המזון: 1. שולחן מאריך שנותיו של אדם- ולא יעלה ברזל המקצר שנותיו של אדם, כדאמרינן גבי מזבח. 2. טעם נוסף הביא בשבולי הלקט בשם רבינו שמחה , כיוון שהיה פעם אחת מי שבירך וכשהגיע לבונה ברחמיו ירושלים תקע הסכין בבטנו מרוב צער, ולכן תיקנו לכסות הסכין בשעת ברהמ"ז. והנה, לכאו' יש למצוא נפקותות בין הטעמים: א. לכאו' לפי הטעם הראשון דלא תניף עליהם ברזל א,כ לא יועיל מה שיכסה את הכין, דלגמרי אסור להעלות וצריך להורידו מע"ג השולחן- אמנם לטעמא של סכנה-סגי בכיסוי הסכין [-וראוי לציין שע"פ קבלה צריך לסלק הסכין לגמרי מע"ג השולחן] ב. האם דווקא סכין של ברזל דייקא צריך להוריד- דהוא נאסר מטעם מקצר שנותיו- ואילו סכין מאבן [-כעין העשוי לחוטי ציצית] לא בכלל האיסור, ומשאי"כ לטעם ב' כולם בכלל [-וכן יש...

מהו פלגינן דיבורא? מחלקים את תוכן דבריו או את מילותיו? א. עיקר המושג דפלגי' מצינו בכ"מ בש"ס כגון בסנהדרין (ט:) גבי פלוני רבעני לרצוני ופלוני בא על אשתי וביבמות (כה.) גבי הרגתיו לבעלה של זו דאינו נאמן להשים עצמו רשע או להרוג אשתו דאדם קרוב אצל עצמו ואצל אשתו אבל נאמן להרוג הרובע ולהתיר האשה לשוק, ונחלקו הראשונים בכל זה אם פלגי' מה שאמר שהיה שרצונו [וכן בבא על אשתי שהיה לרצונה] ונקטי' היה לאונסו או בשוגג וממילא אינו משים עצמו רשע, או דפלגי' מה שאמר שהוא נרבע ושאשתו נבעלה ונקטי' שהרובע רבע אדם אחר או שבעל א"א אחרת, דרש"י ביבמות (שם: ד"ה רבא פליג) כתב דנקטי' שהיה לאונסו וכ"ד הרשב"א בתשובה (ח"א סי' א' רל"ז) וכ"נ בד' הריטב"א בכתובות (יח:) , אבל התוס' בכ"מ (יעוי' תוס' בכתובות שם ובסנהדרין שם וכן בתוהרא"ש) והרמב"ן והר"ן (בכתובות שם) ס"ל דפלגי'...

א. הנה נסתפק הגרע"א בחידושיו לגיטין מ"ח ע"ב אם יכול הלוה לסלק את הבע"ח לקרקע שאינה משועבדת או שיכול לומר לו מאחר שאינך מסלקני בזוזי אקח רק את הקרקע המשועבדת לי, עייש"ה, [ויעוי' בחזו"א (ב"ק סי' ט"ו סקי"א) דפשיט"ל ג"כ מסברא דאינו יכול לסלקו לקרקע שאינה משועבדת, ועיי"ש שצידד להוכיח לא כן], ולכאו' צ"ע מסוגיא ערוכה בכתובות ק"י ע"א, דאיתמר התם שנים שהוציאו שט"ח זע"ז רב נחמן אמר זה גובה וזה גובה רב ששת אמר אפוכי מטרתא ל"ל אלא זה עומד בשלו וזה עומד בשלו, ומפרש לה הש"ס דכו"ע עידית ועידית בינונית ובינונית זיבורית וזיבורית ודאי אפוכי מטרתא הוא כי פליגי דאית לי' לחד בינונית ולחד זיבורית ר"נ סבר ז"ג וז"ג קסבר בשלו הן שמין אתי בעל זיבורית וגבי לי' לבינונית דהוה עידית גבי' ואתא ההוא ושקיל זיבורית ור"ש אמר אפוכי מטרתא ל"ל קסבר בשל כל אדם הן שמין סו"ס...

האם כל עידית נחשב גם בינונית דבכלל מאתיים מנה במאמר הקודם דנתי על סתירה בדברי המהרש"א בסוגיא דבשל עולם הן שמין. כאן נבוא לדון בכיוון נוסף, רק נחזור בקצרה על הקושיא. א. הנה המהרש"א כתב (ב"ק ז. בתוס' ד"ה אליבא) דלרבי ישמעאל דס"ל עידית דניזק, אף היכא דלית ליה כעידית דניזק ואהני קרא ליתן מעידית דמזיק יכול ליתן עידית דעלמא והוכיחו מה האחרונים [הגרע"א והרש"ש ועוד] דס"ל כדעה שהביא הרא"ש (סי' ב') דבדלית ליה למזיק כעידית דניזק אבל אית ליה בינונית ועידית יותר מעידית דניזק דלא יהיב ליה אלא בינונית דידיה עיי"ש, ודלא כהרא"ש עצמו שהכריע כהאומרים ליתן עידית דידיה, ובמהרש"א מבואר בתירוצו דליכא דין עידית דמזיק שיהא שייך לדון כיצד שומתו אלא כל דהוא יותר ממיטב דניזק יהיב ליה, ומקשים העולם סתירה בדברי המהרש"א דהנה כתבו התוס' לעיל (ו: ד"ה כגון) דבלית ליה...

א. ב"ק ז. בגמ' בעא מיניה רב שמואל בר אבא מאקרוניא מרב אבא כשהן שמין בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין, ויש לחקור אם גם להצד דבשלו הן שמין הויא בשל עולם שומא קיימת אלא דאין שמין בה או דאינה קיימת כלל, והנפק"מ והצדדים יבוארו אי"ה לקמן [ואמנם בדברי החזו"א (ליקוטים סי' י"ט) מבואר בהדיא דחשיב שומא לכו"ע עיי"ש]. והנה אמרי' בגמ' אליבא דר"י לא תיבעי לך דאמר בדניזק שיימי', וכתבו התוס' (ד"ה אליבא) דהיינו משום דיליף גז"ש מוביער בשדה אחר דהוי דניזק ממש, והקשה המהרש"א דהלא אמרי' לעיל (ו:) דבלית ליה למזיק כעידית דניזק אהני קרא לר"י ליתן מעידית דידיה ותיבעי לך אי בשלו או בש"ע ותי' דאפשר דפשיטא ליה לתלמודא לר"י דמצי יהיב ליה מעידית דעלמא כיון דיהיב ליה טפי מעידית דניזק דהא אי הו"ל זיבורית כעידית דניזק הו"מ יהיב ליה עכ"ד. ב. והנה בהא דאהני קרא לר"י...

זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות? בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב, יכול יקצור ויביא ויספור בלילה? ת"ל: מיום הביאכם, הא כיצד? קצירה וספירה בלילה והבאה ביום, מבואר בגמ' שיש ענין של תמימות לכן סופרים מהלילה שיהיה יום שלם של כד' שעות לילה ויום, ומהגמ' שם נפסק להלכה בשו"ע [תפט א] "בליל שני אחר תפילת ערבית מתחילין לספור העומר", וכתבו הפוסקים שצריך להקדים את הספירה כמה שיותר משום "תמימות תהיינה" ולכן היה מקום לספור מיד בצאה"כ, מ"מ אנו סופרים אחר התפילה וב' טעמים...