מדור מאמרים

בדין ברכת היין – חלק א בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בפה"ע אמרי התם משום דלא אפשר היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא אמר מר זוטרא חמרא זיין משחא לא זיין וכו' ומסיק אלא חמרא סעיד ומשחא לא סעיד. ולהלן בגמ' (לו א) גבי שמן מקשי' דאע"ג דאשתני במילתיה קאי אבל קמח אין מברכין עליו בורא פרי האדמה ומבארת הגמ' מי דמי התם לית ליה עילויא אחרינא הכא אית לה עילויא אחרינא בפת. וכ' רש"י...

האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים לשבח או גנאי??? >>> תפילה ורפואה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. (שמות כא, יט) הנה מצינו בגמ' בבבא קמא (פה, א) תניא דבי ר' ישמעאל אומר, 'ורפא ירפא' מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות, ופירש"י שלא אומרים שהקב"ה הכה ואיך יכול לרפאות. והקשו בתוספות, שהיה אפשר ללמוד רק מהמילה 'רפא' ומדוע כפל בלשון 'ורפא ירפא', ותי' שאם היה נאמר רק 'ורפא' היה מקום לומר דוקא למי שהוכה ע"י...

הנה עניין זה של שכירות משר העיר הוא יסוד השכירות במשך הדורות, ורבו בזה המבוכות והספיקות ובפרט בזמננו, וננסה לברר מעט עניין זה עד כמה שידינו יד כהה מגעת, ובתחילה נברר כמה ספיקות בגוף ההלכה ואח"כ ננסה להתבונן במציאות השכירות בזמננו ופרטיה. חלק א כמה ספיקות ונידונים בגוף ההלכה א] יסוד הדברים בדברי השולחן ערוך [סימן שצא סעיף א] שכתב וז"ל 'וכשיש ב' חצרות של בתי ישראל בעיר צריכים לשכור מכל חצר וחצר של אינו יהודי, ואין מספיק במה שישכור משר העיר. [הגה: ויש אומרים דדוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות העכו"ם, אבל לטלטל במבוי יכול לשכור מן השר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל העכו"ם משם], במה דברים אמורים בשר שאין הבתי' שלו וגם אין לו רשות להשתמש בבתי בני העיר כלל אפילו בשעת מלחמה, אבל במקום שכל צרכי העיר אינם נעשים אלא על פי השר או הממונה...

בעקבות האשכול המעניין שלג במבט תורני אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ בבית אלקים נהלך ברגש נוטריקון ברד רוח גשם שלג/ מה הקשר בין השלג לפרשת ויגש/ מי זה ר' אייזיק דרשן/ איזה סגולה יש בשלג/ מדוע ר' סעדיה גאון הוצרך לגלגול שלג וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶֽת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּֽׁלֶג, כל השנה כולה אין הארי מסוכן כמו ביום השלג כשבא אדם נגדו זורק את השלג עם רגליו בין עיני האדם עד שלא יכול לראות והורגו. (רש"י דהי"א יא, כב) קדימו וחשיכו בבי כנישתא כי היכי דתוריכו חיי, ואם ישיאך יצרך לא כל השעות שוות, היום קצר, מלאכתך מרובה לעשות, גשמים יורדים, שלג בא על הארץ, רוחות נושבות בזעף, אל תצא מהר מביתך ושמור נפשך, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו זו היא דרך הישרה שיבור לו האדם לעבוד את ה', ואדרבה בברד רוח גשם שלג אתהלך לפני ה' בארצות החיים...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' גָמָל איך ידע אדם הראשון איזה שם לקרוא לגמל/ מי טיפש יותר מכל הבהמות/ כל הברואים לפי אכילתן כן הוא משך ימיהם/ יש גמלים שחיים שמונים שנה א] נתן הב"ה לאדם ערכות לב בחכמה ולשון, הביא לו הבקר ואמר לו הב"ה במה יקרא שמו של זה - כי פתח לו בב' - אמר לו בקר, העמיד לפניו הגמל ואמר גם זה מה שמו - כי פתח לו בג' - אמר גמל, העמיד לפניו החמור אמר לו חי זה מה שמו – כי פתח לו בח' - אמר חמור. (מדרש בראשית רבתי) ב] אין לך שוטה בכל הבהמות כמו הגמל[1]. (נופת צופים אות סח) ג] וגם כל הברואים לפי אכילתן כן הוא משך ימיהם, כי יש ברואים שהם בארץ ואוכלים כל ימיהם ומשך חיותם הוא מעט מאוד לכל היותר חצי שנה, והבהמה ג"כ מרבית באכילתה וג"כ משך ימיה מעט, ואין...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' חָתוּל א] החתול בת עינו מתגדל ומתחסר עם הלבנה. (שבט מוסר פרק י"א) ב] המאכיל דם האדם לחתול נעשה חלש אותו אדם. (רש"י שבת עה: ד"ה כיון דחלשא) יוֹנָה דרך היונים לעשות שני ולדות בכל חודש זכר ונקבה חוץ מחודש אדר שאין יולדין. (רשב"ם בבא בתרא פ. ד"ה הלוקח) כֶּלֶב א] וּבָשָׂר בַּשָֹּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ, לָמָּה לַכֶּלֶב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּבִים אַתֶּם לַכְּלָבִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם וְהָיוּ הַמִּצְרִיִּים יוֹשְׁבִין כָּל הַלַּיְלָה...

חלק ה -ו למי מועיל השכירות א] והנה למי מועיל השכירות משר העיר, לגוי וודאי מועיל, וכן למחללי שבת בפרהסיא, אמנם למחללי שבת בצנעא או לתינוקות שנשבו בפשטות אינו מועיל [דאף אם מועיל שכירות בישראל, אבל לא נתחדש בזה קולא לשכור משכירו ולקיטו], אמנם אין בזה חשש כי מעיקרא דדינא מערבין הן על מחלל שבת בצנעא והן על תינוק שנשבה וכפי שהכריע החזו"א ונתבאר באריכות במקום אחר, [ושם נתבאר שאין לזה סתירה מדברי הב"י, ושבדין מחלל שבת בצנעא מצאנו בזה ראשונים מפורשים, ובפרט שיש הרבה ראשונים שחולקים על עיקר הדין שאינו מודה בעירוב אינו יכול לערב], אמנם אף למי שירצה לחשוש בזה, מעיקרא דדינא בלא"ה אין כאן מקום חשש כי אינו מצוי וודאי מחלל שבת בצנעא ועל פי רוב הוא עכ"פ ספק מחלל בפרהסיא, וכמו"כ התינוקות שנשבו שלנו הם בדר"כ ספק, וגם שדעת המשנ"ב לצדד לדון תינוק שנשבה...

א] והנה כלפי הרחובות יותר פשוט לומר שיש לעיריה ולמשטרה זכות ואולי אף בעלות, עד שיכולים להשכיר את הרחובות, [וכדעיל בענף ב], אלא שבספר עירובי חצירות העיר בזה הערה גדולה שאף אם אפשר לשכור את הרחובות, ואף אם אין דעתנו לטלטל בבתים של הגויים והמחללי שבת, עדיין יש בזה איסור אם יש בניינים המשותפים בין ישראלים לגויים, [או למחללי שבת בפרהסיא], כי עכ"פ בתוך הבניין יהיה אסור לטלטל, דשם לא הועיל השכירות, וא"כ הו"ל רגל האסורה במקומה ואוסרת שלא במקומה, נמצא שאוסרת את הרחוב, ולכאו' הוא טענה גדולה. אמנם אין הדבר פשוט, שהרי כבר כתב הנו"ב שכל שאינם יכולים לערב יחד מחמת העכו"ם, אינם אוסרים בדריסת הרגל, דאין רגל האסורה אוסרת אלא כשהיו יכולים לערב, ולמד כן מדברי הריטב"א וז"ל [שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אורח חיים סימן לט] 'ושוב מצאתי הדבר מפורש בחידושי...