פורום אוצר התורה

איזה מעשה איסור אם אדם יעבור עליו, יתכן שיתירו גם לבנו לעשות את אותו מעשה לכתחילה.

לשון המחבר סימן רלג סעיף א משמע שזה רק בדיעבד להתפלל במנחה גדולה ובמשנה ברורה שם ומיקל לסמוך על הראשונים לכתחילה רק אם יש לו צורך. אז למה אנשים מקילים לכתחילה להתפלל במנחה גדולה?

כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בגמ' ולכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר, א"ר אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר. יגדיל בגימטריא דגים. חפץ למען ס"ת בגימטריא (בחשבון הכפולות: ץ' - תת"ק, ן' - ת"ש) סנפיר קשקשת.

ספק ספיקא בספירת העומר הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...

ציטוט מתוך השיעור וכשיש הכשר עד אחד נאמן באיסורין, אלא אם כן איתרע חזקתיה, דהיינו ששומעים שמועות לא טובות על ההכשר הזה, הא לאו הכי סומכים על החזקה

כדי לפרסם נושא חדש בפורום, ראוי ומתבקש לכתוב כותרת מתאימה לנושא. על הכותרת להיות ברורה ותמציתית כדי לספק מידע אינפורמטיבי וענייני בקשר לנושא האשכול. לשחק עם הסקרנות של הגולשים זה לא הוגן. סתם מייגע את המשתמשים בדפדוף באשכול שפחות רלוונטי לגבם. אמנה כאן (לדוגמא) כמה סוגים של כותרות לא טובות -...

פסוקים לשמות אנשים א] בספר כוונת האר"י ז"ל איתא בזוהר שצריך כל אדם לחשוב שמו ולזכור תמיד באיזה פסוק שהוא ראש פסוק ראש שמו וסוף פסוק סוף שמו, ובענין חבוט הקבר הרשעים אינם יודעים שמם בקבר ומכין אותם מכות אכזריות עד שיגידו שמם והם אומרים מעידים עלינו שמים וארץ שאין אנו יודעים שמינו. ותמצא כל א'...

נמצא בירושלמי שבימינו אין לנו מצות תפלה, אלא כדי שלא תשתכח תורת תפלה. (שפע חיים וארא תשמ"ב) איפה הירושלמי?

מבואר בשו"ע שתפילה לא תועיל במקרה הזה.

בגמ' (שבת צו עמוד ב) מבואר לכאו' שלא הועילו מדין מחיצות, דאיתא "משה היכן הוה יתיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים" הרי שהיה מחנה לויה רה"ר, ואף שהיה מוקף בענני כבוד. אבל ברוקח מצאתי שכתב ספר הרוקח הלכות עירובין סימן קעח...

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

יום השואה. אומה שלימה מסתגרת בתוך עצמה, מלחכת את פצעיה שלא יגלידו לעולם. מה התוקף של היום הזה בעינינו? ומי בחכמתו החליט לכנוס ביום אחד, כאב אינסופי על מליוני נשמות? לא ברור. אבל שאלות טובות ככל שיהיו, לא יכולות לעמוד בפני כאב צורב. אסור לנו להתעלם מהרגשות של אחינו התועים שרואים דווקא ביום הזה...

מדוע העמיד התנא במקרה שאמרו לו כבר עשה מעשה, ולא במקרה שיצא ברשות ועשה? והרשב"א בעבודת הקודש (שער ה אות עה) כתב "מי שיצא ברשות ב"ד חוץ לתחומו כחכמה הבאה ליילד ומי שיוצא להציל וכיוצא בזה, יש לו אלפיים אמה לכל רוח מאותו מקום שהולך שם כאילו קנה שם שביתה. ואפילו אמרו לו בדרך כבר נעשה מעשה, יש לו...

על דבר אשר הודיעני כי ברצונו להדפיס עוד הפעם חיבורו מסגרת השלחן עם הוספות ותקונים ביחד עם הספר קיצור שלחן ערוך... אמנם יען כי המחבר ר' שלמה ז"ל כתב אליו דלא ניחא ליה לכן שאל עצתי. לפע"ד נכון הדבר מאוד להעלותם על מזבח הדפוס שני החיבורים ביחד, למען לא ילאה הקורא בספרו מסגרת השלחן לחפש כפעם בפעם...

האם הניחו תפילין במדבר? - שיטה שכמעט אינה ידועה! מתי התחילו כלל ישראל להניח תפילין? למה אנחנו מניחים תפילין כל יום, ועוד בתחילת היום? גדר היסח הדעת בתפילין תפילין - המצווה להניח או לקשור? האם לאבות הקדושים היו תשמישי קדושה כמו ס״ת, תפילין וכדומה? שביעי של פסח לדאוג לגשמיות של השני

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם ברש"י: ויברכם ברכת כהנים יברכך יאר ישא. וירד מעל המזבח מקרא מסורס וכו' הענין בזה לפימ"ש במדרש (מובא במנורת המאור אלנקאוה פ"ב עמ' 158) בשכר ענותנותו של אהרן ע"ה זכה לברך את ישראל ברכת כהנים, שהם ששים אותיות כמנין וידם. והנה לברכת כהנים זכה...

בלילה השני של חג הפסח לאחר ספירת העומר, קרא רבי צבי הירש הלוי הורביץ זצ"ל לשני בניו הקטנים, שהתפרסמו לאחר מכן כשני האחים הקדושים רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ההפלאה, ושאלם לאמר: איזו מסכת מתכוונים אתם ללמוד? נענה ואמר הגדול שבהם: עלינו להתחיל ללמוד את מסכת שבועות, כדי שנוכל לסיימה בערב חג...

ראיתי מביאים בשם ספר שיחות חיים להג"ר נתן אינפלד שכתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] וראיתי (מחה"ס הנ"ל) זה בשל"ה שמביא בשם "תולעת יעקב" ע"ש במסכת שבועות דף ק"פ ע"כ ע"ש. וראיתי...

מהיכן יש להוכיח שהקב"ה הסכים ע"י רבי בכתיבת המשנה?

בספר מחשבת מוסר (משיחותיו של הרב שך) בפרשת קדושים הביא את שיחת מרן הגרא"מ שך בנוגע לאירועי ל"ג בעומר, ובפרט הילולת הרשב"י. בשיחה מסיק "האבי עזרי" ללמוד מהחזון איש -שלא נהג ללכת למירון בל"ג בעומר, שאין הלכה כזאת.. תוכן דבריו, שאילו מרן החזון איש שדקדוקו בהלכה ידוע לכולם -ועם זאת- לא נהג ללכת...