תוכן מומלץ

דין כלאים בציצית. א. דין חוטי צמר בשל פשתים. במצות ציצית הותר איסור כלאים, כמבו' ביבמות ד' ע"א דדרשי' סמוכים דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, ובגמ' שם ד' ע"ב פריך דאפי' בלא סמוכין מצינן למילף דלר' ישמעאל סתם בגדים צמר ופשתים הם ואמר רחמנא עביד ליה תכלת ותכלת עמרא הוא, ומשני דבלא סמוכים ס"ד דמ"מ בעי' מין כנף ולא הותר רק צמר לצמר ופשתים לפשתים קמ"ל דילפי' סמוכים דאף צמר לפשתים ופשתים לצמר מותר. ובמנחות ל"ט ע"ב אי' אמר שמואל משמיה דלוי חוטי צמר פוטרין בשל פשתן וכו', רש"י פי' דקמ"ל דמלבד...

"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא" הקדמה הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו את כספיהם במשחק הקרוי "פרוזבול", וזה התחכמות לתורה, אבל רבינו הלל הבין שאין מה לעשות וזה צורך הדור, כך אפשר לומר בענין פרוזבול. ובאמת יסוד ההיתר עיסקא יסודו מהתרומת הדשן, והוא עצמו כתב בתחילת תשובתו...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה אַיָּלָה חלק ב' אַרְיֵה האם לאריה יש בושת פנים/ אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ מדוע האריה עושה עיגול סביבו/ האריה מבין שבעים לשונות/ האריה מריח מהלך ג' ימים/ האריה שומע למרחוק/ האם האריה אוהב בשר צלוי/ מעשה רבי חנינא בן דוסא והאריה א] פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים אותו. (רש"י ברכות לג. ד"ה אין) ב] מלך שבחיות ארי. (חגיגה יג:) ג] אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי, אלו הן ארי (בראשית מט, ט) כפיר (שופטים יד, ה) לביא (בראשית מט, ט)...

מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם ענף א' - נחיצות השינה / איסור הזלזול בשינה / האם יבטל תלמודו ללכת לישון / ענף ב' - זמן הרצוי לשינה / ענף ג' - מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם "שינה" הוא אחד מהדברים שהם נושא לדיון לכל עובד ה', לכל ירא שמים ועוסק בתורה שתורתו אומנתו, שרוצה לדעת כמה לישון, מתי לישון ועוד, וזה נושא שיש ע"ז הרבה בספרי חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, וזה נושא ששווה ללקט דעת רבותינו בנושא זה, וע"כ יצאתי לחפש בספרות חז"ל ורבותינו בכל הדורות...

בדין שביתה למעלה מעשרה – דעת הרמב"ן בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה, עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא, כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, אי נמי דאזיל בקפיצה, לישנא אחרינא בספינה, מאי. אמר רב הושעיא ת"ש מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו', אי אמרת בשלמא יש תחומין משום הכי רצו, אלא אי אמרת אין תחומין אמאי רצו, כדאמר רבא במהלכת ברקק, הכא נמי במהלכת ברקק. תא שמע פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו', אי אמרת יש תחומין שפיר, אלא...

אם החילונים היום דינם כאפיקורוסים או כתינקות שנשבו דיון זה הוא דיון מאוד מעניין, יש דעות לכל הצדדים, כל צד יש לו הרבה מגדולי ישראל שצידדו בנושא זה. ובעזרת ה' נביא דבריהם בהמשך. אבל האמת, יש כאן עוד שלב שלא כתוב כ"כ ברור, מכיון שהיום המצב הוא אחרת לגמרי לכאורה מאז מתן תורה, דור התאוות של היום, בצירוף דור ההסתר פנים של היום, הוא דבר שלא היה מאז ומעולם, ועוד נימוק להקל, הם הרוב של היהודים. ולכן צריך מאוד מאוד הרבה ראש ודעת תורה להכריע במצבנו כהיום. אני רוצה להסביר קצת כוונתי. במקום אחר הארכתי...

בענין קדושת אהי'ה אשר אהי'ה ובו ט' סעיפים וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן. (שמות ג, יד) בפסוק נזכר 3 פעמים אֶהְיֶ'/ איזה מהם משמות שאינם נמחקים/ האם תיבת אֲשֶׁר הוא קודש/ מדוע התרגום לא תרגם אותם א] יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין, אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלוה...

בס"ד בענין בי"ה שמ"ו בראש עמוד ובו י"א סעיפים חידה בענין בי"ה שמו יודוך בראשית, ויש אומרים יהודה. ונעלמה השישית, ויש אומרים ואעידה. מהו הטעם הפנימי לבי"ה שמ"ו/ האם כל הפוסקים הסכימו לכך/ איזה בעיות יכולות להיווצר מחמת זה/ מי הוא הסופר שהתחיל לעשות וו"י העמודים/ מהו הוי"ו של בי"ה שמ"ו א] בי"ה שמ"ו צריך להיות בראש הדף. בי"ת בראשית (בראשית א, א). יו"ד יהודה אתה יודוך (שם מט, ח). ה"א הבאים אחריהם בים (שמות יד, כח). שי"ן שמר לך (שם לד, יא). מ"ם מה טובו אהליך (במדבר כד, ה). וי"ו ואעידה בם את...

ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וילפינן שמברכים על הניסים מיתרו דאמר רבי יוחנן אמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. ובגמ' תנו רבנן הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה - על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ביאור הנס באבן שישב עליה משה...

ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה למיימינים) וז"ל: למיימינים - עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר ע"כ. רש"י בלשונו הזהב מבאר לנו מהם הדרישות המחייבות בעסק ולימוד תורה א. לעסוק בכל הכח ב. להיות טרוד...

פורום כ"כ איכותי חייב פרסום בכל דרך. כמובן לאברכים ובני תורה איכותיים בלבד. רק על רמה גבוהה.

במאמר הקודם - גדרי המצוות - נתבאר החשיבות בהגדרת כל מצווה ממצוות התורה לאיזה חלק היא שייכת, והצורך המהותי שיש בכך ע''מ לדעת באופן הבסיסי ביותר כיצד לגשת למצווה. כעת נעסוק בהגדרת דיני ממונות שגם להם יש גדר מיוחד, והחסר בהבנתו מעקר את היכולת לגשת לסוגיות רבות ברמת ההבנה הפשוטה. מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין בגדר דיני ממונות כמה הערות בסוגיות דנזיקין המכריחות יסוד מהותי נוסף. בגמ' ב''ק נה: אמרי' גבי גרמא דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וכן בפרק המפקיד לז. הכא...

מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה דוחק לומר דאם מזיק דבר שאינו שווה ממון אינו קרוי מזיק אף שפטור מתשלומין אבל בודאי ישנו שם מזיק וכמ''ש מזיקי עלמא. אולם יותר מכך הרי באחרונים (קה''י ב''ק סי' א ועוד) למדו איסור מזיק מבל תשחית ופשוט...

ליקוט מעניין על בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק א' לכל בעל חי יש שייכות לאחד מכ"ב האותיות/ למי אין מוח בעצמותיו/ האם בעלי חיים חולמים/ אין חיה רעה מושלת באדם עד שיטעם טעם בשר אדם א] כל הבעלי חיים יש להם אותיות מכ"ב אותיות, דאדם המדבר יש לו כל הכ"ב אותיות, והבע"ח י"ל לכל אחד אותיות מיוחדים, כמו שמצינו קריאת הגבר קרא תרנגולא, דקריאת התרנגול נקרא קרא מפני שמוציא אותיות ק"ר כידוע, וכן הברת עוף רחם שרקרק, וכן נקרא צפצוף עופות על שם שנשמע מהם כמו ציף ציף ונמסר להם אותיות צ"ף. ושמעתי מרבינו...

דעות הפוסקים על קידוש נט"י והבדלה בכוס חד פעמית {נ.ב מאמר זה בעיקרון הוא יותר ליקוט דעות הפוסקים, אולם אעפ"כ אמרתי שכדאי לפרסמו לציבור עקב שייכותו ובקשות של מספר אנשים. בהמשך בע"ה נפרסם מאמרים מקיפים אי"ה ועוד חזון למועד}. ידועה השאלה האם מותר לקדש או להבדיל בכוס חד פעמית, וננסה לבאר דין זה בקציר האומר כפי שידינו מגעת בעז"ה. הנה באגרות משה (ח"ה או"ח ג' סי' ל"ט) כתב שאין לקדש בכוס חד פעמית, מפני שאחד הדברים הנצרכים בכוס של ברכה הוא שיהיה חי - דהיינו שתהיה הכוס שלמה [1], ואם היא שבורה אפי'...

מלאכת זורה [בורר] ומרקד מהו הגדרת שלשת המלאכות - זורה בורר ומרקד א. מהו מלאכת הזורה: לאחר שלמדנו את מלאכת הדישה שעל ידה נתפרקו גרעיני החיטה מהשיבולים, נוטלים את גרעיני החיטה עם הפסולת שהם "הקש והמוץ" ומניחים אותה בתוך רחת [הקרוי מזרה] ובעזרת הרחת מפריחים את הכל לאויר על מנת שהרוח תפזר את המוץ והקש הקלים לכל ארבע רוחות השמים, ולעומתם גרעיני החיטה שהם כבדים יותר יפלו חזרה למטה, ובכך מתבצעת ההפרדה שבין האוכל והפסולת, וזהו שכתב רש"י במשנה "הזורה" – ברחת לרוח. ב. מלאכת בורר: בשלב מאוחר...

מלאכת "מעמר" הגדרת מלאכת מעמר: אסיפת גידולי קרקע המפוזרים לאחר שנתלשו לערימה אחת, כן כתב המ״ב בסימן ש״מ ס״ק ל״ה ל״ז. אב מלאכה: איסוף שיבולים לערימה אחת, וכן אם מקבץ יחד עומרים לקשרם יחד לעשות מהם "גדיש", כן כתב המאירי שבת ע״ג א׳ וכן נראה בחידושים המיוחסים ע״ש הר״ן ובשו״ת מהר״ח או״ז סימן רי״ד. תולדת המלאכה: המקבץ פירות זה לזה ומדביקם יחד, אי נמי כשעשה נקב בפירות [כגון בתאנים] והשחיל בהם חוט עד שנתקבצו ונעשו לגוף אחד, הרי אלו תולדת מעמר, כן מפורש בשו״ע סימן ש״מ סעי׳ י׳ והוא העתק לשון...

מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין גדרי המצוות הנה נודעו דברי בעל חובות הלבבות בהקדמה לספרו שחלוקים חובות האיברים מחובות הלבבות. ואמנם בדרך כלל רגילים ללמוד זאת כדבר השייך למוסר, אלא דיש בזה נפק''מ גם למעשה. ואף שמצאנו חקירות רבות בגדרי מצוות כמו אם היא מצווה חיובית או קיומית וכדו', הרי בחקירות אלו הנפק''מ רק כיצד לקיים את המצווה באופנים מסוימים, משא''כ כאן הנפק''מ שאם לא מבין נכון את גדר המצווה אינו יוצא ידי חובה. ולמשל בדין כוונה במצוות דגם לפי מה שקי''ל בדיעבד...

בס"ד מדאורייתא או דרבנן??? מה הדין לכתחילה ומה הדין שמעכב??? מה דין טלית קטן שהתלכלך??? כשקיים את המצוה אם יש דין בתוספת הידור??? אם ההידור הוא חלק מהמצוה או מצוה נוספת??? האם מצות אגד בלולב היא חלק מהמצוה??? עד כמה צריך לשלם להידור??? גזל אתרוג מהודר האם יכול להחזיר כשר??? 'ואנוהו' התנאה לפניו במצוות. זה א-לי ואנוהו עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. (שמות טו, ב) רש"י (שמות טו, ב) כתב, דבר אחר 'ואנוהו' לשון נוי...

כוח הפועל בנפעל! - מהו המושג זה? מה זה בכלל קשור אלי? ומה זה דורש ממני? מאיפה זה מתחיל? הכול מתחיל בבריאת העולם. ביום השישי, ברא ה' את האדם. בתחילת בריאתו היה האדם גוש עפר דומם, חסר כל חיות – כפסל חסר תנועה, ללא יכולת ללכת, לזוז ואפילו לחשוב. כלום. קשה לדמיין זאת, אה? אך ה' רצה יצור חי, פעיל, בעל תכלית. לא יצור חסר מעש, אלא אדם שיפעל, יעבוד וימלא את יומו במשמעות. מה הוא עשה? נפח בו רוח חיים – משלו ממש! נתאר לעצמנו את הרגע הזה: רגע אחד שה' נופח בגוש עפר, ומה קורה? מן האין, הופך האדם ליצור...