פסח, חודש ניסן - חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל) | ענייני דיומא| דף 4 פסח, חודש ניסן - חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל) | ענייני דיומא| דף 4

פסח, חודש ניסן חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל) (16 צופים)

הגרש"מ דיסקין בעודו בחור אמר מילתא לחידודא בהיותו ידוע כעילוי המחדד חידודים, ומשם זה נפל על חשבון הגרי"ז, ולהד"ם.
הגרש"מ בצעירותו היה מנפיק 'חאפים' לרוב.
וכדי שיקבלו את דבריו
הא היה אומר אותם קמי הגרי"ז ואם הוא היה שותק הוא הה מספר בישיבה שזה 'ווראט' של הגרי"ז.
 
הגרש"מ בצעירותו היה מנפיק 'חאפים' לרוב.
וכדי שיקבלו את דבריו
הא היה אומר אותם קמי הגרי"ז ואם הוא היה שותק הוא הה מספר בישיבה שזה 'ווראט' של הגרי"ז.
1744361891234.png
 
הגרש"מ בצעירותו היה מנפיק 'חאפים' לרוב.
וכדי שיקבלו את דבריו
הא היה אומר אותם קמי הגרי"ז ואם הוא היה שותק הוא הה מספר בישיבה שזה 'ווראט' של הגרי"ז.
כמדומה שראיתי במקור מוסמך שזו אכן תשובת הגרי"ז, ומ"מ גם אם אי"ז הגרי"ז אשמח אם יסבירו איך יתכן רגע של חצות.
 
אמנם ראיתי שמביאים מכמה ספרים שהיתה בריאה מיוחדת של 'חצות', וע"ז משה אמר כחצות כיוון שאצטגניני פרעה יאמרו שלא יתכן בחצות בדיוק (כי אין דבר כזה).
ומסברא הייתי מבין שגם במיתה לא שייך רגע של מיתה (ולא עיינתי בדברי הרשב"א הנ"ל), אך יתכן שהמכה לא היתה סיום החיים אלא 'פעולת הכאה' שבזה שייך רגע. (ואגב, עד"ז שמעתי לבאר מה שבלעם אמר לאתון לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך, וברש"י הביא מחז"ל שזלזלו בו שלוחי בלק שהולך להרוג אומה שלימה בפיו, ולזו צריך חרב, וצ"ב מ"ט לא הרגה בפיו, והביאור הוא שלא רצה שתמות אלא רצה להרוג אותה, וזה א"א בפה שרק תסיים את חייה).
 
במקור מוסמך
אדרבא, ניתי ספר וניחזי
הביאור הוא שלא רצה שתמות אלא רצה להרוג אותה, וזה א"א בפה שרק תסיים את חייה
ווארט מוצלח
אבל קצת לא מובן מה החילוק בין סיום חיים למיתה. ובין מיתה שאינה זמן כחצות לבין פעולת הכאה שיש לה זמן

אך, אולי לדבריך כיון הרב @עוזי ומגני אשר מגן בעוז על חצות כזמן מיוחד
לעולם לא הצלחתי להתחיל תק"ח בדיוק בחצות. אך אולי הוא כן...
 
אדרבא, ניתי ספר וניחזי

ווארט מוצלח
אבל קצת לא מובן מה החילוק בין סיום חיים למיתה. ובין מיתה שאינה זמן כחצות לבין פעולת הכאה שיש לה זמן

אך, אולי לדבריך כיון הרב @עוזי ומגני אשר מגן בעוז על חצות כזמן מיוחד
לעולם לא הצלחתי להתחיל תק"ח בדיוק בחצות. אך אולי הוא כן...
כשבלעם רצה להרוג אותה לא היה לו אינטרס שתקפח את חייה, אלא כמו הכאה יותר כואבת (להוציא את העצבים), וזו פעולת הריגה לא המוות בעצמו, וה"ה במכת בכורות ההכאה היתה הפעולה ולא העדר החיות.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון