ונקדשתי בתוך בנ"י (26 צופים)

עוזי ומגני · יום רביעי בשעה 22:56

צריך עיון אמר:
רק לציין שהש''ך [קנז סק''ד] נקט דאף אם יודעים מזה חשיב פרהסיא [ולפי''ז יל''ע היטב בכמה מההיכ''ת שנ''ל, וכמש''כ].

אם הולך אין לו אפשרות לדעת אם עבר את העבירה או שמת
ויש כאן גלגל החוזר שאם הדין לעשות את העבירה אז הוא יודע וממילא צריך להרג ואם הדין להרג אז כבר יכול לעשות העבירה וחוזר חלילה

אחד יחיד · יום רביעי בשעה 22:56

עוזי ומגני אמר:
אם הולך אין לו אפשרות לדעת אם עבר את העבירה או שמת
ויש כאן גלגל החוזר שאם הדין לעשות את העבירה אז הוא יודע וממילא צריך להרג ואם הדין להרג אז כבר יכול לעשות העבירה וחוזר חלילה

אחד יחיד אמר:
אך אם הולך הוא אינו יודע אם למעשה הוא עבר.

צריך עיון · יום רביעי בשעה 22:58

הוא יודע שכופין את חבירו לעשות העבירה, וממילא דינו למסור את נפשו, וזה הדבר שידוע להולך, ואיני מוצא את הגלגל שבכאן

אחד יחיד · יום רביעי בשעה 23:00

צריך עיון אמר:
הוא יודע שכופין את חבירו לעשות העבירה, וממילא דינו למסור את נפשו, וזה הדבר שידוע להולך, ואיני מוצא את הגלגל שבכאן

אבל אם הוא הולך, הוא אינו יודע אם חבירו מוסר את הנפש בגלל הש"ך, או שחושב שאין עשרה ולכן מותר לו לעבור.
וממילא שוב אין כאן ידיעה.

צריך עיון · יום רביעי בשעה 23:05

מקור דברי הש''ך ושאר הקדמונים שנקטו כן דחשיב פרהסיא הוא מהמבו' בגמ' דאסתר פרהסיא הוי אף דהרי לא ידעו אלא שאהבה המלך מכל הנשים וישם כתר מלכות בראשה כו' ותול''מ
והרי גם בזה הרי אולי מסרה נפשה למיתה בעודה בתוך ביתו וכיו''ב
ועל כרחך חדא מתרתי או דנימא דבצרוף הידיעה דאח''כ חשיב פרהסיא [ויל''ד בזה בכמה אנפי כמש''ל]
או דנימא דכל שידוע הענין חשיב פרהסיא

עוזי ומגני · יום חמישי בשעה 05:30

צריך עיון אמר:
הוא יודע שכופין את חבירו לעשות העבירה, וממילא דינו למסור את נפשו, וזה הדבר שידוע להולך, ואיני מוצא את הגלגל שבכאן

עצם הידיעה של י' מישראל על שכופים אותו לעבור עבירה מחייבת קידוש ד'?
או מה שלא מוכן לעבור עבירה בידיעת י' מישראל הוא הקידוש ד'?
נראה דאתה אוחז כהצד הראשון, וע"כ ס"ל דס"ס יש כאן ידיעה על כפיה,
אולם אי נימא כהצד השני, א"כ לא יתכן כאן כל ידיעה על אדם שעבר עבירה, וממילא אין מחייב של קידוש ד', ואז חל הגלגל, דאי לבסוף אין מחייב של קידוש ד', א"כ יש כאן ידיעה שעובר עבירה, וחייב למסור נפשו, וכו'.

הצעיר שבחבורה · יום חמישי בשעה 08:58

עוזי ומגני אמר:
במקרה שאפשר להציל את האנוס כגון לעזור לו להשתמט ולברוח משם האם מחויב או שלא?

היש ספק בדבר?

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 13:25

הצעיר שבחבורה אמר:
היש ספק בדבר?

כידוע הגאון שאל את הקדוש אברהם בן אברהם אם רצונו שיצילנו ואמר שלא
אלא דאולי יש לחלק דשם רצה להציל בדרך סגולית ואולי בזה אין חיוב, וצ''ע

אחד יחיד · יום חמישי בשעה 13:26

אוהב ספר אמר:
כידוע הגאון שאל את הקדוש אברהם בן אברהם אם רצונו שיצילנו ואמר שלא

מוכח שהגאון אחז שזה לא חיוב להציל.

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 13:27

אחד יחיד אמר:
מוכח שהגאון אחז שזה לא חיוב להציל.

זה מה שכתבתי
ודלא כהרב @הצעיר שבחבורה

אחד יחיד · יום חמישי בשעה 13:29

אוהב ספר אמר:
זה מה שכתבתי
ודלא כהרב @הצעיר שבחבורה

חידדתי את הנקודה.

צריך עיון · יום חמישי בשעה 13:42

אחד יחיד אמר:
מוכח שהגאון אחז שזה לא חיוב להציל.

אוהב ספר אמר:
זה מה שכתבתי
ודלא כהרב @הצעיר שבחבורה

אך כפי שכ' סברא נכונה

אוהב ספר אמר:
אלא דאולי יש לחלק דשם רצה להציל בדרך סגולית ואולי בזה אין חיוב, וצ''ע

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 13:45

צריך עיון אמר:
אך כפי שכ' סברא נכונה

אני איני מבין כ''כ חילוק זה, אלא דכן שמעתי פעם

צריך עיון · יום חמישי בשעה 13:54

הצעיר שבחבורה אמר:
היש ספק בדבר?

הרי רבים מן הראשונים סוברים [ואולי אף כן הוא להל'] דמותר הוא למסור נפשו אף על שאר מצות, א''כ ודאי אין חיוב לברוח מזה [ואפ' דבזה כו''ע מודו].
וא''כ אמאי פשיטא ליה כו''ה למר שיש חיוב להצילו מזה?

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 13:56

צריך עיון אמר:
הרי רבים מן הראשונים סוברים [ואולי אף כן הוא להל'] דמותר הוא למסור נפשו אף על שאר מצות, א''כ ודאי אין חיוב לברוח מזה [ואפ' דבזה כו''ע מודו].
וא''כ אמאי פשיטא ליה כו''ה למר שיש חיוב להצילו מזה?

הא פשיטא דחלוק חובת עצמו מחובת יהודי אחר להצילו

צריך עיון · יום חמישי בשעה 14:08

אוהב ספר אמר:
הא פשיטא דחלוק חובת עצמו מחובת יהודי אחר להצילו

אכן פשיטא דהוא יכול למסור עצמו, אבל אחר ודאי אין יכול 'להכריחו' למסור עצמו
אך יש כאן נקודה עיונית, אם רשאי למסור עצמו אף על שאר מצוות שמעינן דלא דנין את המוסר עצמו על קידוש השם כדבר שנוצר מכורח של מציאות מסוימת [אף כי השתא הוי מצוה]
אלא אדרבה זו מציאות רצויה, ועל כן יל''ד אם 'חובת' אדם אחר להצילו מזה, שהרי אין כאן איבוד נפש מישראל לריק, אלא אדרבה מציאות אהובה לפניו ית' .

[ולענ''ד כל מה שיל''ד כאן להיפך רק משום לתא דחבירו, דאם אין חבירו רוצה הרי יש לשקוד על טובתו להצילו, ונ''מ דאין לחלל ע''ז שבת, ודו''ק].

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 14:10

צריך עיון אמר:
אלא אדרבה מציאות אהובה לפניו ית' .

ילה''ס אם המציאות אהובה גם כשאין היהודי רוצה למסור נפש

ולגופו של עניין, אפי' אם המציאות אהובה, לכאו' ברור שאין בזה כדי למנוע מלהציל נפש ישראל שמציאותה יותר אהובה, אלא דלאדם עצמו הותר למסור נפשו כדי לא לעבור עבירה

צריך עיון · יום חמישי בשעה 14:13

אוהב ספר אמר:
ילה''ס אם המציאות אהובה גם כשאין היהודי רוצה למסור נפש

ולגופו של עניין, אפי' אם המציאות אהובה, לכאו' ברור שאין בזה כדי למנוע מלהציל נפש ישראל שמציאותה יותר אהובה, אלא דלאדם עצמו הותר למסור נפשו כדי לא לעבור עבירה

נראה מדבריו דלהנך שיטות אי''ז אלא 'היתר' בדיעבד
האם לא יברך את הברכה כה''ג?
ולא ידעתי מניין למני''ר דבר זה, בפשוטו מצות קידוש השם ומעלתה מתקיימים שפיר אף בשאר מצוות [להנך שיטות] אלא דלא חייבתו תורה משום לתא דידיה למסור נפשו על זה [וכעין עניין יותר מחומש מנכסיו במ''ע אלא דכאן הגבול הוא נפשו].

עוזי ומגני · יום חמישי בשעה 14:36

הצעיר שבחבורה אמר:
היש ספק בדבר?

מה ההבדל בין שהעשירי הולך משם ועי"ז מצילו שמצווה [וחי בהם] לעבור את העבירה ולא להירג
לבין אם מצילו ע"י שם או דרך אחרת ...

אוהב ספר · יום חמישי בשעה 14:39

עוזי ומגני אמר:
מה ההבדל בין שהעשירי הולך משם ועי"ז מצילו שמצווה [וחי בהם] לעבור את העבירה ולא להירג
לבין אם מצילו ע"י שם או דרך אחרת ...

דע''י פעולה גשמית זה דבר שהתורה חייבה כדי להציל, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף,
אבל על פעולה רוחנית לא בהכרח שנצטוינו, אלא דאם לא מדובר באופן כזה ברור שצריך לעשות הכל שכן יש פה איבוד נפש, משא''כ מקרה דידן

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש ותיק

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים