וועדי הכשרות אינם מגלים את כל האמת לציבור | כשרות וועדי הכשרות אינם מגלים את כל האמת לציבור | כשרות

וועדי הכשרות אינם מגלים את כל האמת לציבור (1 צופה)

נפקא מינא

משתמש רשום
הודעות
71
תודות
179
נקודות
30
הפולמוס ההלכתי סביב הפיקוח על חלב ישראל על ידי מצלמות. ומה מסתירים מאיתנו הצרכנים שומרי משמרת הכשרות המקפידים על קדושת השולחן היהודי בטהרתה.

עיקרי השאלות איתם מתמודדים גופי הכשרות בבואם לפקח ברפתות על כשרות החלב מתחלקים לשני נושאים שונים ונפרדים זה מזה: א. "חלב ישראל" – שיהיה חלב ישראל ולא חלב עכו"ם. והיינו שהחליבה נעשית ע"י ישראל או לחילופין בפיקוח ישראל. ב. "הלכות שבת ברפת" כאשר בשבתות וחגים יש להשגיח בשעת החליבה ולוודא כי לא מתבצעת פעולה אסורה של 'מעשה שבת'.

(ישנן התמודדויות כשרותיות נוספות אודות ניתוחי הפרות, מבכירות, אינזימים, אבקת חלב נכרי ועוד.)

בשנים האחרונות התעורר פולמוס גדול בענין הפיקוח על החלב באמצעות מצלמות המשדרות את הנעשה ברפתות ואת תהליך החליבה, כאשר משגיחי הכשרות צופים לאחר זמן ומבררים באמצעותם את כשרות החלב.

ב'עדה החרדית' טוענים כי יש משגיח בכל חליבה וחליבה. ב'תנובה' החלב בשבת הוא מרפתות של שומרי מצות, [ויש רבים שפיקפקו בזה, היות ויש מהם שרמתם הרוחנית לקויה, ואינם מדקדקים קלה כבחמורה]. וב'טרה' יש גם בשבת משגיח בכל חליבה וחליבה.

לאחר בירור עם ראשי תנובה וטרה, התחדדה המציאות, רפתות שבהשגחת בד"ץ 'העדה החרדית' ישנו משגיח כשרות בכל חליבה וחליבה, ואינם מסתמכים כלל על מצלמות. אך בשבת כיון שלא ניתן לפקח בפועל לכן הם לוקחים חלב רק מרפתות של שומרי שבת.

בזמנינו שמצב הרפתות בארץ ישראל הם כך, עובדי הרפת הם גוים, וגם הבעלים אף שהם יהודים ברוב המקומות הם מחללי שבת שדינם כמומר וחלבם אסור.

נשאלת השאלה מהיכן יש לבד"ץ זה מספיק חלב של רפתנים שומרי שבת לתצרוכת הרבה של הציבור יראים ושלמים?

בדיון שהוקדש לשימוש בטכנולוגיה בעולם הכשרות אמר הגאון הרב דוב לנדאו, חבר בד"צ ועדת מהדרין, כי מערכת כשרות שאינה עושה שימוש באמצעים טכנולוגיים טעונה בדיקה. והוסיף לגלות שכל נותני הכשרות כולם סומכים על מצלמות, ואלו שטוענים אחרת, משקרים.

רקע: כיום, ברוב הרפתות גויים תאילנדים חולבים את הפרות, בחלק גדול מהם בעל הבית היהודי אפילו לא נכנס לרפת בזמן החליבה, כי אין לו צורך. הגויים כבר רגילים במלאכתם, וגם במקרה של תקלה הם יודעים בדיוק מה צריך לעשות. בזמננו 'שוק המהדרין' צורך כמויות בלתי נתפסות של מוצרי חלב כשרים, החלב מרפתות של שומרי תורה ומצוות מועט מאוד, ובהכרח חייבים לקחת חלב מכל הרפתות הפזורות בכל קצווי הארץ בקיבוצים ובישובים נידחים, שאינם בבעלות של שומרי תורה ומצוות, ויש קושי גדול לשלוח לשם משגיחים על בסיס קבוע.

הבעיה מתעצמת בשבתות ובחגים, שעל פי ההלכה מותר לחלוב את הבהמות בשבת על ידי גוי, אולם צריך ישראל עומד על גביו בשעת החליבה כדי להכשיר חלב זה, ולא שייך להביא משגיח לכל השבת בשביל רפת של מספר בהמות קטן. כבר לפני הרבה שנים הכניסו בהרבה רפתות מצלמות וידיאו במעגל סגור בכל שטח הרפת, ויש למערכת הכשרות גישה בטוחה ועצמאית, ומכח זה רוצים להחשיבו כחלב ישראל,

הויכוח בין 'וועדי הכשרות'
דעת האוסרים

העדה החרדית והרב לנדא: לדעת ועד הכשרות שעל ידי בד"ץ העדה החרדית ירושלים, וכן סבורים בהשגחת הרב לנדא בני ברק, אם המשגיח ממעט להכנס לרפת בגלל המצלמות, או בשבת שאין אפשרות למשגיח להגיע לרפת – אין המצלמה נחשבת “נכנס ויוצא” הנדרש בהשגחה בחליבת עכו”ם, ולא מועיל מערכות צילום להחשיבו כישראל עומד על גביו, ויש לחלק בין חליבה שצריך שיהא ישראל עומד על גביו בפועל, ואין זה רק בירור מציאות שלא נתערב שם חלב טמא, כמו שחז"ל אסרו בישול עכו"ם כדי להתרחק מהגויים, אף כאשר אין בזה שום חשש איסור. ובזה לא מועיל מצלמות.

עיקר הדברים מובא גם בשם הגרי”ט וייס זצ״ל גאב”ד העדה החרדית. וביאור הדברים כתב באריכות הגאון רבי משה שטרנבוך (שו”ת תשובות והנהגות חלק ה' סימן רנה), שאם כן צריך להסתכל היטב במצלמות במוצאי שבת, וגם אם נשגיח על כך, יש חשש שמא יבואו להתיר גם בלי לבדוק את המצלמות. ועוד שבתקנות חז"ל יש טעמים נוספים מעבר למה שגילו לנו, ובנוסף לחשש שגילו לנו חז"ל שמא יערב דבר טמא, יש גם טעם שיתבדלו מהגויים, ולא התירו רק כאשר ישראל נמצא שם בפועל, ולא מספיק הוכחה חיצונית על ידי מצלמה שלא התערב חלב אסור.

דעת הגר"ש הלוי ואזנר

מכתב 1: בוועדת מהדרין סומכים (בין השאר) על מכתב הגר”ש הלוי ואזנר זצ"ל אל הרב זאב ויטמן רב תנובה, ולתלמידו המובהק הג"ר יעקב מאיר שטרן, דומ"ץ בבד"ץ הגר"ש הלוי חבר ועדת מהדרין שניתן לסמוך על הראיה באמצעות המצלמות לענין השגחה שיחשב כחלב ישראל. אלא שבניגוד לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהתיר לסמוך על מצלמות לבד, החמיר הרב ואזנר והתנה שלא יסמכו רק על המצלמות, אלא שבנוסף המשגיחים יבקרו מפעם לפעם, לפחות עשרים פעמים בשנה. בוועדת מהדרין מציינים, שבפועל הם מגיעים ליותר מפי שנים וחצי ביקורים מאשר נדרש!

מכתב 2: בוועדת מהדרין מציינים למכתב נוסף של הרב ואזנר בו מאשר את הפיקוח של 'ועדת מהדרין' באמצעות המצלמות. והוסיף בכתב ידו, הסכמתי לזה, בצירוף דין הש"ס ושו"ע יו"ד, שמהני יוצא ונכנס, וקבענו עשרים פעם יוצא ונכנס לכל הפחות. ויהי רצון שלא יצא מכשול מתחת ידיכם.

מכתב 3: למרות כל האמור, כעבור עשר שנים הורה בפירוש בעל ה'שבט הלוי' שלא לסמוך יותר על המצלמות, עקב שינוי המציאות, כלשונו – 'הטעכניק השתכלל'.

מכתב 4: כתב הג"ר משה שאול קליין בשם רבו הגר״ש וואזנר זצ״ל, בדבר כזה שנוגע לקדושת אכילת כלל ישראל – דעת תורה יותר שאין לחלק בין המצלמות – והמהודר לסמוך על השגחה כדין המבואר בשו"ע.

גם מצוי שהמצלמות מתקלקלות, כפי שהעיד בפניו חכם אחד שבדק במקום מסוים שהותקנו מצלמות, ונכח לראות שקרוב לחצי מהמצלמות לא פעלו כראוי. ומסיק לדינא שרק בימות החול שיש משגיח בשטח אפשר לצרף גם את המצלמות, אבל בשבת שסומכים רק על המצלמות לא מועיל.

עומד ורואהו

חשוב לציין, שגם לדעת העדה החרדית, לגבי דיני שמיטה כן סומכים על מצלמות, וזה משני טעמים; ראשית מצד הדין, בחליבה יש הלכה מפורשת שצריך שיהיה ישראל עומד ורואהו, בזה צריך דווקא ישראל ממש ולא מצלמות. אבל בשמיטה זה רק ענין של בירור האם אכן אינם פירות אסורים, ובזה מועיל מצלמות לברר מהיכן התוצרת, ולא מסתמכים רק על המצלמות ישנם עוד בירורים.

שידור חי: ועוד הבדל פרקטי, בשמיטה המשגיחים מפקחים בזמן אמת על ביצוע הקטיף, וכל פעולה שמתבצעת בשטח משודרת בשידור חי עם המצלמה והטלפון ביד בשעת מעשה. לעומת המצלמות בחלב שרואים רק חלק ממדגם במוצאי שבת, על מה שנעשה כבר בשבת.

מכח זה יש הנחיה ברורה בבד"ץ העה״ח ירושלים, רפת בבעלות גוי (מצוי בייבוא חלב מחו"ל), או בבעלות יהודי חילוני (רוב הרפתות בארץ), המשגיח חייב להיות בפועל כל זמן החליבה. אם 'אין משגיח אין חליבה'. רפת בבעלות 'שומר שבת בפרהסיה' שאינו חשוד על כשרות (מי שחשוד על כשרות לא סומכים עליו כלל) הוא יכול להתמנות כנאמן כשרות, ולשמש כישראל עומד על גביו של הגוי החולב, בתנאי שיהיה נוכח בשעת החליבה, ולא מספיק שיהיה בבעלות ישראל שומר שבת. לשיטתם, בפיקוח חי בשטח אפשר לשמור על כל התנאים ההלכתיים הנדרשים פי כמה מאשר בשליטה מרחוק.

הרב לנדא: בהשגחתו מקפידים לרשום על מוצרי החלב 'בהשגחה מתחילת החליבה', ולדבריו יש כאן ענין רוחני, שחז"ל אסרו "חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו"! ובמקום שיהיה ישראל רואהו באים ואומרים יש מצלמות שרואות האם יעלה על הדעת שבכל מצב שההלכה דורשת שיהיה 'ישראל עומד על גביו', נסתפק בהתקנת מצלמות? הרי המצלמות בשמיטה הוכיחו שאין בהם כל תועלת!

ואכן, ברפתות שתחת השגחת הרב לנדא, בעל הבית חייב להיות ברפת כל שעת החליבה. המשגיח בא בתחילת החליבה גם כדי לראות את הכלים, כדרישת ההלכה שיש לראות ולהשגיח שהכלים ריקים, וגם כדי לראות שבעל הבית היהודי נמצא ברפת בשעת החליבה. וכך חוזר לבדוק שוב, כדין 'נכנס ויוצא'.

דעת המתירים:

הרב רובין, וועדת מהדרין: בהשגחת הג"ר אברהם רובין שליט"א וכן בכשרות 'ועדת מהדרין' במחלבות תנובה, מקובל מזה שנים לסמוך על המצלמות, להחשיב את החלב כישראל עומד על גביו, וכפי שהסכים לכך הגרי"ש אלישיב זצ"ל שנחשב כישראל עומד על גביו, אם אחרי זה יסתכלו בוידיאו ויתברר שהכל היה כדת, ומשום דאיכא מירתת וגם המציאות מוכיחה שניתן לרמות פחות כשיש מצלמות בקביעות מאשר משגיח ש”נכנס ויוצא”. גם הגר"ש הלוי ואזנר זצ"ל הצטרף להתיר, אך הגביל שיהא נכנס ויוצא לכל הפחות 20 פעם בשנה.

הגר"מ גרוס שליט"א ראש ועדת מהדרין סיכם בשיעורו את כל דיני המצלמות, וביניהם שצריכים לצלם את שטח הרפת, בדגש על 3 מקומות 1. מכון החליבה (לוודא בשבת שרק הגוי חולב ויהודי לא חולב, שהפרה הנחלבת טהורה ולא בהמה טמאה והמצלמה נחשבת כמו ישראל עומד על גביו, שהבהמה הנחלבת אינה בחשש טריפה מניתוח), 2. מערכת ההפעלה החשמלית (להשגיח שיהודי לא עשה מלאכה אסורה לצורך החליבה), 3. דודי המילוי ומכלי קירור החלב (לראות שהדוד ריק קודם החליבה, שלא רוקנו את דוד החלב במהלך השבת, שגוי הדליק את המקרר של הדוד ולא יהודי).

על המצלמות לפעול ללא הפסק 24/7, אם יש תקלה יותר מ-3 דקות בצילומים, לא יכנס חלב זה לתקן 'מהדרין', כיון שצריך שיהא ישראל עומד על גביו מתחילת החליבה עד סופה, ו-3 דקות הוא שיעור זמן מספיק שיהא אפשרות לערב חלב טריפה, ואף שאין מצוי ברפתות גמלים ובהמות טמאות, עדיין בהמות טריפות אחרי ניתוח מצויות לרוב (יש טוענים שזה יותר מאחד בשישים). במוצאי שבת יבדקו את הצילום של השבת לכל הפחות בדיקה מדגמית לוודא שלא נחלב על ידי ישראל, ושלא חלבו פרות מנותחות שהם בחשש טריפה.

הציבור זכאי לדעת את האמת על כשרות מוצרי המזון שלו בפרט כאשר נדרש לשלם עליו במיטב כספו, וכל אחד ינהג כמסורת אבותיו ורבותיו.
 
למה מסתרים?
הוויכוח ידוע בין וועדת מהדרין לבד"ץ ולנדא,
ובין הגרי"ש לגר"ש,
ולא היינו מצפים שעל כל שקית חלב יהא גם מוכנס עלון עם כל צדדי ההיתר והאיסור כמו בתרופות ..
אגב לתומי חשבתי, ובעיני ראיתי כן באחד המושבות, שהחליבה היום אוטומטית ללא התערבות אדם, לאורך כל היום, [אין שעת חליבה כשמתמלא לפרה, היא הולכן להתרוקן,] וא"כ אין בעיה של חלב עכו"ם, ואף לא של מעשה שבת.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון