ל"ג בעומר - הערה למלינים על העולים לציון הרשב"י במירון | ענייני דיומא| דף 3 ל"ג בעומר - הערה למלינים על העולים לציון הרשב"י במירון | ענייני דיומא| דף 3

ל"ג בעומר הערה למלינים על העולים לציון הרשב"י במירון (13 צופים)

מי שנפשו כוספת להגיע לשמוח בשמחת הרשב"י,
שיעצום עיניו, ויחשוב אילו היה יודע שכשמגיע לציון הרשב"י, אין הכנסת אורחים, ואין מעמדי הדלקות, ותזמורות, רק כמנין יהודים רוקדים בכל כוחם לשמחת הרשב"י, גם אז נפשו היתה משתוקקת, או שהיא משתוקקת ל"מצב"... [אני לא חולק שע"י ה"מצב" מתעורר לאדם הרגשות ומביאו לידי התעלות, אולם לא משתוקק לשמוח בשמחת הרשב"י, אלא להתעלות, וזה אפשר וביותר ע"י עסק התורה שעוסק בצורה הנכונה לנפשו טפי]
נו באמת, חלק מחגיגת הילולא זה עם האוכל וה'מצב'.

וכי כשאתה שמח ביום טוב, אתה גם מקפיד לנפות את השמחה שלך, לוודר שהשמחה שלך היא שמחה פנימית, רוחנית, נטול פניות גשמיות?

כן, בהחלט יכול להיות כאלה שמגיעים לשם בגלל ה'מצב', אבל ברגע שזה הילולא, שלכל אחד מישראל יש חלק בה, יש לכל אחד מקום שם.
 
נו באמת, חלק מחגיגת הילולא זה עם האוכל וה'מצב'.
גם בזמן האר"י?
או שאז לא היה הילולא?
אני מתכוון שאם לא היה היום המצב הזה הרבה מאוד ואולי רובם לא היו שם דלא כ"כ מענין אותם שמחת הרשב"י אלא שמחמת ה"מצב"
 
גם בזמן האר"י?
או שאז לא היה הילולא?
אני מתכוון שאם לא היה היום המצב הזה הרבה מאוד ואולי רובם לא היו שם דלא כ"כ מענין אותם שמחת הרשב"י אלא שמחמת ה"מצב"
מה אגיד לך? - הנסתרות לה' אלוקינו.

זה ברור, שכשאבא מתחתן הרי הוא נהנה, שילדיו הקטנים - חסרי הדעת מגיעים לפחות בשביל האוכל והמצב.
 
לידעתי !
בכל הדורות המשתתפים בהילולא היו שלושה מגזרים בלבד!
מקובלים, ספרדים, ואנשי ירושלים.
הליטאים לא השתתפו כי לא כ"כ האמינו בזה
החסידים לא השתתפו כי לכל אחד יש את הרב'ה שלו. והוא הצינור השפע מקב"ה עצמו וכו'
הדתיים לא השתתפו כי הם לא היו אז... או מכיון שהם סוברים שמירון זה לא א"י....
האם אני טועה?
אתה צודק לגמרי ששלושה מגזרים אלו בעיקר היו משתתפים אבל לא זה הסיבות שאחרים לא.
 
מה אגיד לך? - הנסתרות לה' אלוקינו.

זה ברור, שכשאבא מתחתן הרי הוא נהנה, שילדיו הקטנים - חסרי הדעת מגיעים לפחות בשביל האוכל והמצב.
ר' שמעון הוא לא אבא
אם כן נגדיר זאת כרבי ורבי מעונין שיבואו חסידיו שהולכים בדרכו ולא...
 
ה ברור, שכשאבא מתחתן הרי הוא נהנה, שילדיו הקטנים - חסרי הדעת מגיעים לפחות בשביל האוכל והמצב.
רצונו לומר שרשב"י נהנה בכך שמגיעים אליו?
דבר תימה הוא.
חשבתי שאנשים מגיעים כדי לקבל תועלת
מתברר שהם מגיעים כדי לתת..
אתמהה
 
מה אגיד לך? - הנסתרות לה' אלוקינו.

זה ברור, שכשאבא מתחתן הרי הוא נהנה, שילדיו הקטנים - חסרי הדעת מגיעים לפחות בשביל האוכל והמצב.
לי נראה שיותר ישמח, אם באותו זמן ילכו לפסיכולוג שיחנן אותם בדעת לשמוח בשמחת אביהם ורבם,
וזה היה תלונות המלינים, שעדיף לעסוק בתורה מחכימת פתי, מאשר לשמוח באוכל ו"במצב".
 
ר' שמעון הוא לא אבא
מה עם 'כאילו ילדו'?

מתברר שהם מגיעים כדי לתת..
אתמהה
יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, פרה רוצה להניק.

לי נראה שיותר ישמח, אם באותו זמן ילכו לפסיכולוג שיחנן אותם בדעת לשמוח בשמחת אביהם ורבם,
וזה היה תלונות המלינים, שעדיף לעסוק בתורה מחכימת פתי, מאשר לשמוח באוכל ו"במצב".

שוב, מי שהוא בר דעת ויושב ולומד, כשהוא מגיע לציון להילולת הרשב"י, הרי הוא מגיע ב'דעת', ויודע איך לחגוג ואיך לנצל את ההילולא כדבעי.

מי שהוא לא כזה בר דעת, לא גרוע הוא מהילד הקטן בחתונה של אביו, שאביו נהנה מכך שהוא שמח בשמחתו.
 
שאלה מתוך התעניינות. אמיתית.
אתה יודע להגדיר התפשטות אורו מלבד העליה למירון?
אנסה בעזר ה'.

כל החיזוקים שכמעט כל אחד שומע היום מהמשפיעים ומהמשגיחים שלו, נובעים מהמעיין שהוא פתח.

עצם הריגוש הרוחני, ש'כמעט' כולם מבינים שזה נדרש ל'דור הצעיר', ומנסים להנחיל להם את זה, התחיל באור שהוא התחיל להאיר.

הבסיס לכך, שעובדים את ה' גם בבית וגם כשלא נמצאים במצב הרוחני המובהק, מתוך הכרה שה' נמצא בכל מקום - מגיע מתוך השכל שהוא לימד את העולם.

חלק גדול מתורת הפסיכולוגיה, נלקחת מהמסרים של הספרים שמבוססים על התורה שלו - הזוה"ק.
 
מהיכא תיתי לדמותם?
מאותו טעם שהמלמד 'בפועל', נחשב לאביו, למרות שלא ילדו 'בפועל'. כך המלמד מתוך ספריו, נחשב לאביו.


הרי, מאותה סיבה שהמלמד בפועל נחשב כאב לתלמידו, בגלל שהחייה אותו בנשמה חדשה ובחיות מחודשת של אלוקית. גם מי שלימד את תלמידו דרך ספרו, החייה אותו בנשמה חדשה ובחיות מחודשת של אלוקית.

א"כ, למה יגרע?
 
הרי, מאותה סיבה שהמלמד בפועל נחשב כאב לתלמידו, בגלל שהחייה אותו בנשמה חדשה ובחיות מחודשת של אלוקית.
הא מנלך?
 
ימחלו נא הצדדים המתכתשים, אך נראה שצריך לעשות סדר ולהכניס לפרופורציה,
מתוך כלל המגזרים בעם ישראל יש ציבור ליטאי וציבור חסידי. הציבור החסידי מעמיד את דרכו בעבודת ד' על כמה וכמה עניינים שאינם מתקבלים על דעתם של הציבור הליטאי. הציבור החסידי קובע את דרכיו גם על פעולות נוספות בעבודת ד' שהוא משיג בהם דבקות לדעתו מלבד עסק התורה עצמו, ואע"פ שגם הציבור הליטאי עוסק בעבודת התפילה וכו' בכ"א אין דמיון ביניהם כידוע.
בכלל העבודה שאימצו החסידים, נכללת גם העלייה למירון בל"ג בעומר וזה לא קשור לשאלה אם כך היה בזמן הבעש"ט או לא. כיום העליה הזו עומדת ביחס ישיר לשאר ענייני החסידות בפועל. זה שיש אנשים שנהנים מהאוכל והמצב במקום ליהנות מההתעלות הרוחנית זה חבל מאד אבל לא נראה לי שיש בזה בכדי להתלונן על עצם התופעה בדיוק כמו שאי אפשר לומר שבכוללים הליטאיים רק שותים קפה בגלל שיש אברכים שלא מוצאים טעם בלימוד ועסוקים במצצ'ב במקום בעיקר.
לחסידים יש עניין בתורת הסוד וזה דבר פשוט, כל תורת החסידות היא התענפות (מלשון ענף) מתורת הסוד שגילה רשב"י, וכשם שהחסידים הולכים לאדמו"ר כשהוא בחיים כיון שהם רואים בו צינור (יתקנו אותי החסידים אם טעיתי) וכשם שהם עולים על קברי צדיקים יותר מהליטאים מהטעם הנ"ל, כמו כן הם עולים לקברו של רשב"י שממנו התענפה (שוב מלשון ענף) כלל שיטתם. יתקנו אותי נא החסידים או הליטאים אם טעיתי.
אפשר כמובן לדון על גוף תנועת החסידות וליגיטימיות פעולותיה, אך אני לא חושב שיש טענות על מירון בדוקא.
 
החסידים לא השתתפו כי לכל אחד יש את הרב'ה שלו. והוא הצינור השפע מקב"ה עצמו וכו'
זה פשוט לא נכון.

כל עוד החסידות היתה באירופה פחות היתה האפשרות להשתתף בהילולא אבל משעלו לא"י גדלה השמחה.

בויזניץ ישנו סיפור על יהודי שביקר בא"י ושהגיע לרבו (באירופה) שאלו רבו איזה מתנה הבאת לי מא"י ומצא רק את הבוץ מהר מירון שנדבק לבגדיו והרבה מאוד הוקיר את המתנה,
ש"מ שאת מירון תמיד הוקירו רק פחות היתה האפשרות לקימה.
 
גם בזמן האר"י?
לשון שער הכוונות:
עניין מנהג ישראל שנהגו ישראל לעלות ביום ל"ג בעומר על קברי הרשב"י ורבי אלעזר בנו, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם... והר"ר יונתן שאגיש העיד לי, שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה.
 

הודעות מומלצות

בבניין קל (פָעַל) יש שלשה משקלים לעתיד, משקל...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון