ל"ג בעומר הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא - מנלן? (6 צופים)

[געגועים]

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

היכן מצאנו בחז"ל שהודו לו משמיא?

ואולי בזה שצפו המתים בכל מקום שקיצץ תורמסין (רש"י שבת לד. ד"ה עבד איהו) בזה נודע שהודו לו משמיא,
[וע"ד שאמרו (שבת פז.) יום אחד הוסיף משה מדעתו מנלן דהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא].​

 

[הצעיר שבחבורה]

[וע"ד שאמרו (שבת פז.) יום אחד הוסיף משה מדעתו מנלן דהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא].

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את הדמיון, שם הוסיף יום אחד לענין זה עצמו, אימתי תשרה השכינה על הר סיני, וא"כ מדלא שרתה עד צפרא דשבתא, הרי הסכים הקב"ה על ידו.

 

[ללמוד התורה]

עוי"ל מהא דההוא סבא אליהו היה שם: ואמר כאן קיצץ בן זכאי תורמסין דתרומה.

מהיכן יש להוכיח שהקב"ה הסכים ע"י רבי בכתיבת המשנה?

לחץ כדי לכווץ...

הח"ח בתורת הבית ריש פרק ג' הוכיח כן מהא דאליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי (ב"מ פה:)

לחץ כדי לכווץ...

 

[הצעיר שבחבורה]

עוי"ל מהא דההוא סבא אליהו היה שם: ואמר כאן קיצץ בן זכאי תורמסין דתרומה.

לחץ כדי לכווץ...

היינו קודם שטיהר ר"ש את העיר
ושמא, כוונתו מכך שסייע אליהו בעדו?

 

[געגועים]

לא הבנתי את הדמיון, שם הוסיף יום אחד לענין זה עצמו, אימתי תשרה השכינה על הר סיני, וא"כ מדלא שרתה עד צפרא דשבתא, הרי הסכים הקב"ה על ידו.

לחץ כדי לכווץ...

גם כאן לענין הטהרה עצמה מדאירע הנס שצפו המתים בזה הודו לו מן שמיא

 

[הצעיר שבחבורה]

גם כאן לענין הטהרה עצמה מדאירע הנס שצפו המתים בזה הודו לו מן שמיא

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שזה כך, אך הדמיון אינו עולה יפה.

 

[געגועים]

יתכן שזה כך, אך הדמיון אינו עולה יפה.

לחץ כדי לכווץ...

אינו דמיון שלם ולכן כתבתי "על דרך"

 

[י"ג מידות]

ואולי בזה שצפו המתים בכל מקום שקיצץ תורמסין (רש"י שבת לד. ד"ה עבד איהו) בזה נודע שהודו לו משמיא,

לחץ כדי לכווץ...

אני יודע שהיה מי שלקח מת ושמו במקום שרשב"י טיהר.
ואותו אחד קם לתחיה וסיפר שהגוי העבירו,

וזה הודו לו מן שמיא, שהוא שהיה כבר בעולמות העליונים חזר והודה לר"ש.

 

[אוצר הידיעות]

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

היכן מצאנו בחז"ל שהודו לו משמיא?

ואולי בזה שצפו המתים בכל מקום שקיצץ תורמסין (רש"י שבת לד. ד"ה עבד איהו) בזה נודע שהודו לו משמיא,
[וע"ד שאמרו (שבת פז.) יום אחד הוסיף משה מדעתו מנלן דהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא].​

לחץ כדי לכווץ...

היכן שכתוב שזה היה בעיר טבריה
(ירושלמי שביעית)

 

[הצעיר שבחבורה]

אני יודע שהיה מי שלקח מת ושמו במקום שרשב"י טיהר.
ואותו אחד קם לתחיה וסיפר שהגוי העבירו,

וזה הודו לו מן שמיא, שהוא שהיה כבר בעולמות העליונים חזר והודה לר"ש.

לחץ כדי לכווץ...

לא כך מופיע אצלי
בראשית רבה (וילנא) פרשת וישלח

חמתיה חד כותי עם דארע אמר לית אנא אזיל ומדחך בהדין סבא דיהודאי אית דאמרי מן הדין שוקא דגרגינא ואית דאמרי מן הדין שוקא דסקאי, נסב קטיל וטמריה בשוקא דהוו מדכי, בצפרא אזל א"ל אמריתין דדכי בן יוחאי טבריא אתון חמון הדין קטילא (נ"א אזל לגביה) א"ל לא דכיתא שוק פלן א"ל הין א"ל ואין אפיקת לך מיתין מן בתרך א"ל גוד חמי ליה, צפה ר' שמעון בן יוחאי ברוח הקודש שהוא נתנו שם אמר גוזר אני על העליון שירד ועל התחתון שיעלה והוה כן​

 

[צריך עיון]

לכאו' המקור מסו''ד הירו' [אחר המעשה עם הכותי דלעיל]
מי עבר קומי מגדלא שמע קליה דספרא אמר הא בר יוחי מדכי טבריא א"ל יבא עלי אם לא שמעתי שטבריא עתידה להיטהר אפי' כן לא הימנין הוית מיד נעשה גל של עצמות