קדושים בן נח שהרביע כלאים האם הורגין את הבהמות (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו (כ טו)

בסנהדרין נה. מסתפקת הגמ' האם נכרי הבא על הבהמה צריך לסקול את אותה הבהמה, משום שבאה תקלה על ידה, או דבעינן תקלה וקלון, ובנכרי ליכא קלון [משום שאין מתביישין בכך, ועוד שלא חס רחמנא אקלון דידהו, רש"י]. ולהלכה כתבו רבינו חננאל והרמ"ה שהורגין את הבהמה, דבתקלה לחוד סגיא. אמנם הרמב"ם מלכים פ"ט ה"ו פסק דאין צריך לסקלו. ופירש הכס"מ דכיון דהוי בעיא דלא איפשיטא, לא קטלינן ליה מספיקא.

והקשו בשוהם וישפה על הרמב"ם שם ובשואל ומשיב קמא ח"א סי' רנ"ד, דמספק הוי לן למיפסק לחומרא דספק מצוה דאורייתא לחומרא.

ונראה ליישב בפשיטות, דאפילו אם הבהמה נסקלת מ"מ אינו חמור יותר מאשר בישראל, וצריך גמר דין על הבהמה, וכמיתת בעלים כך מיתת השור. ועל כן כמו שאדם אי אפשר לגמור דינו למיתה מספק [ואפילו בבן נח], כך גם בשור אין גומרין מספק, וממילא בתורת ודאי אין בו מצוה.
​

◆ ◆ ◆​

בספר תפארת ראובן [לרבי ראובן הכהן כ"ץ מזאבנא זצ"ל, תלמידו של בעל "נועם אלימלך"] בפרשת נח, כתב שלפי צד זה שבן נח הבא על הבהמה הורגין את הבהמה, הוא הדין בן נח שהרביע כלאים למ"ד (סנהדרין נו:) שבני נח מוזהרים על כך, הורגים את הבהמות שהורבעו, דגם בזה שייכא תקלה.

אמנם יש לעיין בדין זה, דהנה בסנהדרין נה: פרכינן דנכרי שהשתחוה לבהמתו יהרגו את הבהמה, ומשני מי איכא מידי דבישראל לא קטלינן והכא קטלינן, ופריך דבישראל גופיה מ"ט לא קטלינן, ומשני אביי משום דאין כאן אלא קלון מועט, ורבא משני משום דלא נהנתה הבהמה מהעבירה. והנה לטעמא דקלון מועט פשיטא דהוא הדין הרבעת כלאים אין בה קלון מרובה למרביע, ולא יהרגו את הבהמה. אך לדעת רבא י"ל דכיון דהכא נהנתה הבהמה מהרבעת הכלאים, יהרגו אותה. ואע"פ שבישראל אין הורגים את הבהמה שהורבעה בכלאים, הכא אין שייך לפרוך מי איכא מידי וכו', משום דישראל אינו נהרג על כלאי בהמה, אבל ב"נ שנהרג על זה, וגם איכא הנאה לבהמה, באמת יהרגו אותה.

אך עדיין יש לדון בזה מסברא, דדוקא ברביעה של אדם בבהמה שייך לומר דהבהמה נהנית מעבירה, משום דעצם רביעת אדם בבהמה הוא אסור וההנאה היא באיסור, אבל בעלי חיים הרביעה עצמה לא נאסרה להם, ואילו מאליה היתה הבהמה רובעת מין אחר שאינו מינה לא היה בזה איסור, ורק על הגברא איכא איסור להרביע, בזה אפשר דלא שייך לומר דבהמה נהנית מעבירה, דהעבירה הוא דבר צדדי שעל הגברא, ועצם ההנאה שלה לא באה מאיסור, ועי'.​