אידיש | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 | פורום אוצר התורה אידיש | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 | פורום אוצר התורה

אידיש (4 צופים)

Forums הודעות חדשות
אוהב ספר אמר:
מה הכוונה לעניין עיר הנידחת 'אין בה רחוב'?
מה כן יש בה?
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
איני יודע שיעור 'רחוב' מהו [ויתכן הכוונה רק שאין לה 'רחבה של עיר' שעשויה לכל בני העיר להתכנס שם ו
אבל עניינו הכללי ודאי כהיום
 
אוהב ספר אמר:
נכון
אז זה משמעות שונה לגמרי
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אמאי?
זה כמו 'רחבה'
יתכן שבלשון התורה זה מתייחס דוקא לרחבה המרכזית, ואנחנו רשאים לקרוא כן גם לרחוב יותר קטן [בכלל יל''ד אולי במציאות דידן גם כ''ה עפ'' האמת]
ומ''מ אי''ז סותר שזה שימוש בלשון הקודש גם אם אי''ז עומד בגדרי ההלכה ד'רחוב' לענין עיר הנידחת
[ובאמת קצת קשה לומר דהמלאכים אמרו ללוט שישנו דוקא במקום היותר פומבי וגלוי ולמה לא ילונו בסמטא].
 
אוהב ספר אמר:
כשאתה אומר רחוב אתה לא מתכוון למקום רחב, אלא למה שבלשון הקודש נקרא 'רשות הרבים'
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
היכן זה מופיע בתורה?
אוהב ספר אמר:
ו'רחוב' של התורה זה על שם הרחבות שלה
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
ועדיין אין בזה נ''מ דסו''ס אם זה יכול להכלל בשם רחוב, הרי זה לשוה''ק

איך שיהיה, ולגופו של עניין
דברי כ''ת קשים לי מאוד לומר דאין ל'עברית' דין לשון הקודש
והרי אפילו על 'ארמית' שהיא שיבוש רחוק של לשוה''ק נחלקו הקדמונים אם יש לה דין לה''ק, וק''ו וכל שכן שבעברית מודו כו''ע
הלא כן?
 
אוהב ספר אמר:
אבדוק בעז''ה
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אני מעתיק חלק ממש''כ בזה במקו''א בימי חורפי

מתוך 'בית ארזים' ענינים שונים ח''א
בגדר לשון ארמית.
שנינו בירושלמי מס' סוטה (פ''ז ה''ב) וכעי''ז בב''ר (עד,יב) ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן שלא יהא לשון סורסיקל בעיניך (ויעו' תוס' ב''ק ריש דפ''ג שלשון סורסי הוא לשון ארמי עי''ש) שבתורה ובנביאין ובכתובים הוא אמור, בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא, בנביאים כתי' כדנה תימר להון, בכתובים כתי' וידברו הכשדים למלך ארמית''.
בביאור הלכה ר''ס סב כ' אהא דמבו' בברכות די''ג דקר''ש נקראת בכל לשון הי' דוקא לשון שמכירין בה בני אותה המדינה אבל אי אין מכירין שם אלא יחידין לאו שם לשון עלה, דחלוקין כל הלשונות מלה''ק, דלה''ק היא לשון מצד העצם ולא איכפ''ל אי מכירין בה או לא אבל שאר לשונות אינם כי אם מצד הסכם המדינה וע''כ אי אין מכירין בה אלא יחידין לא מיקרי לשון ולא יצא ידי קרי''ש.
וצ''ע דא''כ יכולני לפסול כל גיטין שבעולם שהרי בכל מושבות תבל כותביןהגיטין בלשון ארמית ואין מכירין בה אלא מיעוט דמיעוט ונמצא גט בטל ובניה ממזרין.וצע''ג.
[ובמקו''א כ' לבאר בזה בדרך אחר דכתב כיון שניטל ממקום למקום שאני (וכעי''ז א''ל מו''ר הגרח''ד שליט''א ליישב דגט עיקרו לראיה על הגירושין וסגי שיכירוהו במקו''א). ומכבר העירני ג''א זללה''ה ליישב דגט ל''ב כתב ולשון רק שיובן הענין מתוכו, והוא חידוש גדול, וגם תיקשי הא דהעירני הרב ר.ג. שליט''א מהא דבעי כתב שיכול לקוראו תינוק דלא חכים ולא טיפש וכמה דינים בדקדוק הכתיבה וי''ל, וצ''ת.]
והנה כ' הר''מ פ''ד מגירושין ה''ח דהיה מקצת הגט כתוב בלשון ומקצתו בלשון אחרת פסול [ויעוי''ש בר''א]. וצ''ע לשיטתו הא כל גיטי בשני לשונות הם כתובים בלה''ק ובלשון ארמית והר''מ גופיה בהי''ב שם בנוסח הגט עירב הלשונות אהדדי וליפסלוכולהו גיטי, ומצאנו ראינו לגאוני קמאי שעמדו בזה, יעו' בתשו' רמ''א מתשו'קכו ואילך שנתווכחו בזה באורך הגאון מוהר''ש [במוהר''מ] פאדווה עם הרמ''א, ואת''ד השייך לענינינו בקצרה.
דהנה מוהר''ש פאדווה כ' לתרץ בחד תירוצא שארמית אינה לשון בפ''ע אלא לשה''ק שנשתבשה וע''כ חשיב ככותב על הגט בלה''ק. והרמ''א הק' עליו דא''כ למאי הוצרכו הראשונים והפוסקים (או''ח סי' רפה) לבאר טעם קדימת התרגום משאר פירושים לענין קריאת שמו''ת משום שבסיני ניתן תיפו''ל דלה''ק הוא. ודעת רמ''א שם ליישב דאין ארמית לה''ק שנשתבשה אלא לשון בפ''ע היא אלא קרובה היא ללה''ק ונמסרה בסיני וע''כ ל''ח שפה אחת לענין גט (ויעוי''ש שנחלקו אי הא דנמסר בסיני הי' התוכן או הלשון ג''כ ויעו''ע משכ''ב מהרצ''ח באגרת בקרת ובהמגיה שם.). והנה בזה מיושב נמי קושיין ע''ד הבה''ל דכיון דארמית דין לה''ק לה חשיבא נמי שפה בעצם ולא איכפ''ל אי מכירין בה בני מדינה.
וזה לשון האבן עזרא בספר שפה ברורה, ''והנה אחפש בתחילה איזו הלשון ראשה לכל הלשונות רבים אמרו כי לשון ארמית קדמונית וככה תודת כל אדם לדבר בה בלי מלמד, ואם יושם הנולד במדבר אין אדם בו רק מניקת אילמת שתניקהו, ידבר לשון ארמית, כי בעבור שמלמד היונק לשון נכרית תשכיחהו לשון התולדה, ואלה דברי תוהו כי הדבר שהוא במקרה לא ישכח התולדת שהוא בשורה, ועוד כי לשון הקודש ולשון ארמית ולשון קדר שפה אחת היתה ודברים אחדים, והיה אותיות הגרון בשלושתם רחבו וירחיבו לדבר בהם כו', ועוד כי הרוב בשמות וגם בפעלים באלה הג' לשונות שוה באתיות או הם קרובים הלא תראה וידברו הכשדים למלך ארמית, מלכא הוא מגזרת מלך, לעולמין מלעולם" יעוי' עוד שם שהאריך קצת בדוגמאות לזה.
ובדרך זו הלך במקומות רבים עד מאוד בפירושיו שמפרש לשון מקרא ע''פ לשון הישמעאלי והכשדי וזה לשונו בפרשת ויצא (ל, לז) '' והגאון אמר כי לוז שקדים בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל כי הב' לשונות והארמית ממשפחה אחת היו''. ובפירושו לויקרא (פי''א פי''ג) "הנשר, ידוע ג''ז עוף שיקרא כן בלשון ישמעאל יש כדמות ראיה שהוא כן בעבור היות שני הלשונות קרובות''. ונתנצל ע''ז בסוף פירשו לשיה''ש, וז''ל שם "והעומד ע''ז החיבור אולי יתמה למה אומר כאן בלשון ישמעאל, בעבור קוצר דעתינו כי לא נדע מלשון הקודש כי אם הכתוב במקרא שהוצרכו הנביאים לדבר ומה שלא הוצרכו לא נדע שמו ובעבור היות לשון ישמעאל קרוב מאוד ללה''ק כי בניניו ואותיותיו וכו' דרך אחת לשתיהן וכן בחשבון, ויותר מחצי הלשון ימצא כמוהו בלה''ק על כן כל מילה שלא נמצא לה חבר במקרא ויש דומה בלשון ישמעאל נאמר אולי פירושה כן אע''פ שהדבר בספק''.
ור''א הבחור בהקדמת ספר המתורגמן כתב ''כתב החכם רא''ע לשון ארמית הוא לשון הקדש שנשתבש'', ויעוי''ש שדן אימתי נשתבש וכ' שע''כ בזמן האבות נשתבש שהרילבן קרא יגר שהדותא, והסיק דביציאת אברהם משם נשתבש, יעוי''ש. [והנה הרמ''א בסוף תשובתו האחרונה למוהר''ש פאדאווה הביא דברי המ''ר והמתוגמן וכ' שלכאו' מזה ראיה לשיטת מהר''ש אלא שחזר ודחה דאדרבה אי לשון הקודש ממש הוא מ''צ לטעמים שלא תהא קלה בעיניו וע''כ שאף אם הוא לשון הקודש שנשתבש חזר להיות שפה בפ''ע וכו'. יעוי''ש.]
וצ''ע דלדבריו מקודם לא היתה לשון ארמית ולהדיא איתא בסנהד' דל''ח ע''ב אמר רב אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמית סיפר''. וצ''ע. וכ''מ דעת החבר בכוזרי (מאמר ב' סי' סח) וז''ל שם, ''אמר הכוזרי, היש לעברית מעלה על לשון ערב היא יותר שלמה ורחבה ממנה כו'. אמר החבר, היא בעצמה החשובה שבלשונות מקבלה וסברא. הקבלה, שהיא הלשון אשר דיבר בה הי''ת עם אדם וחוה ובה דיברו שניהם כאשר יורה ע''ז היגזר אדם מאדמה כו', שהיא היתה לשון עבר ובעבורו נקראת עברית מפני שנשאר עליה עת הפלגה ובלבול הלשונות וכבר היה אברהם מדבר בארמית באור כשדים, שהארמית היא לשון כשדים, והיתה לו העברית לשון מיוחדת לשון הקודש והארמית לשון חול וכן נשא אותה ישמעאל אל הערב, והיו אלו שלש לשונות משותפות מתדמות הארמית הערבית והעברית, בשמותיהם ובהליכותיהם ובשימושיהם והיתה לשון העברית לבדה המעולה שבהם'' כו'.
ויעו' בס' עוטה אור בהקדמה שהק' היאך שייך לומר דהוא לה''ק שנשתבש הכיצד ידמה יגר סהדותא לגלעד, ועוד הרבה כמוהו. והנה קו' זו לק''מ שיגר הוא גל בשיבוש [ויעו' בתרגם אברהם (לא, מו)] וסהדותא הוא עדות [הה''א וד' תמור ע' וד'], ופשוט. ושאר דימויים יעו' בספר פליאות חכמה שער לשון ארמית שהאריך לבאר צורת השיבוש מלה''ק לארמית ובס' תרגם אברהם לר''א בן הגר''א ותנ''ר בזה.
ובס' מבוא הלשון ארמית [נד' בהסכמת הגאון בעל תשובה מאהבה] בהקדמתו הק' א''כ אמאי לא תהא קלה בעיניך הלא אינה אלא שיבוש. וכבר ידעת שלהרמ''א פשיטא להיפוך.
הרי לנו שנחלקו רבוותא בלשון ארמית אי שיבוש היא מלה''ק או שפה בפ''ע אבל דעת כולם מסכמת שארמית ולה''ק שפה אחת היא ודברים אחדים וכמו שיוכיח דמיון המילות בשניהם. [ונראה דבהא תלי אי איכא דקדוק בהאי לישנא שבהקדמת המתורגמן כ' דל''ש דקדוק בארמית והרבה האריכו להשיגו בזה יעו' בפליאות חכמה ובעוטה אור שם ועוד הרבה (ויעוי''ש בפליאות חכמה שהשיג בעוז על המדקדקים הלשון עפ''י הנכתב בדניאל ואכמ''ל).]
ונראה לבאר בזה שענין לשון ארמית הוא לבוש והסתר דלה''ק וזה עיקר מהות לשון זו שבאה להסתיר לשה''ק, ואף אם שיבוש הוא שנשתבש בדבר בני האדם עכ''פ זהו מהות הלשון שנהתהוותה בזה, וק''ו אי זו לשון בפ''ע ואפ''ה חשיבא לשון אחת עם לה''ק. וזהו עוד בחי' אשר ניתנה בסיני, וזהו קדושתה דבעצם היא לה''ק רק בשיבוש ובהסתר. ויש בו עירוב רע בטוב, ר''ל שהלשון עצמו הוא טוב שהוא לשון הקודש אבל מלובש ומוסתר,ומבו' בזה בטוב דברי הזוה''ק שהובא בב''י באו''ח סי' נו בטעם תיקון הקדיש בלשון ארמית עי''ש. [ויעו' ד''ח ברכות פ''ב סי' ב].
ובאמת כה הם דברי רבותינו ז''ל ואעתיק מקצת לשונם בזה, ז''ל שלה''ק (ח''א דק''א ע''א) ''דע שיש ג' קליפות סביב הקדושה והרביעית דהי' נוגה פעמים קודש פעמים חוזר לקליפות וכו' והגרים הם מזאת הקלי' שלפעמים נוטה לקדו' ופעמים מתהפך לטומ', ואונקלוס הגר שהיה מבחי' נוגה רצה לתקן אותם ועשה התרגום שהוא ממידתו לכלול אותם עם הקדושה''. וז''ל בסידורו בקדושת ובא לציון, ''והנה הנח''ש הוא כרוך והימים הם יהי חול העלולים לקב''ט ע''כ מורידים הקדושה ומלבישים אותה בתרגום, שהתרגום הוא כמו אמצעי בין הקדושה והקלי', והקדושה הוא מגן ותריס לנו ומלביש אותם בלשונם הקרוב להם נמצא מהם עצמם חלק מהמגן''.[ויעו''ש עוד בקדיש שאחר ברכו] ומכבר ראיתי בשלה''ק גופיה שכ' טעם תרגום הקדושה לתקן הקליפ''נ וכעת ל''מ מקומו.
ובשבת די''ב ע''ב אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואריו''ח כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאה''שנזקקין לו שאין מלאה''ש מכירין בלשון ארמי, ויעו' בטואו''ח סו''ס קא שהובא פלו' בזה אי כל הלשונות שוין בזה,או''ד ארמית דוקא[וכ''ה דעת רא''ש בברכות פ''ב סי' ב' הו' לשונו ביתה יוסף שם] ארמית גריעא טפי ואף דיודעין אותה לשון זה מגונה בעיניהם מלהיזקק לו וצ''ב. ונראה דכיון שכל ענין לשון זו אינו אלא הסתר דלה''קע''כ מגונה הוא בעיניהם ליזקק לו. ויעו''ע במהרש''ם במפתחות לח''ה סי' ט' באורך נפלא.1
וביתר ביאור ראיתי לבעל שבט מוסר במדרש תלפיות (ערך גרים מהד''ה איתא במפרשים) דהא דחלק הקב''ה כבוד ללשון ארמית הי' דומיא דגרים שחלק להם הכתוב כבוד לכתוב עליהם לתת לו לחם ושמלה כי ר''ע היה קורא למלבושו מכבדותא ורומז שסוף שמכניסין אותם אל הקודש עי''ש,והי' כמשנת''ל ודו''ק.
[ויעו''ע שם שכ' לרמוז משמיה דהמגלה עמוקות כי אב המון גוים נתתיך למפרע אותיות נגה. העירוני עוד לליקוטי מהר''ן קמא סי' יט שהאריך עוד בענין זה ע''ד הנזכר ויעוי''ש שבי' שע''כ תרגום מכפר על השגגות דשוגג נמי יש בו עירוב רע בטוב שכוונתו רצויה ומעשיו ברע (וציין לתרגום תהילים פ''ז שתרגם שגיון לדוד תרגומא לדוד), ועיש''ע ותנ''ר.]​
 
רבינו החזון איש זיע"א ביוסדו את תשב"ר בלשון העברית.
באו קנאים למחות.
ענה בחיוך: פעם זה היה המעוז של המסכילים הרשעים לצוד נשמות זכות וטהורות למשרפת נשמות של הקליפה הציונית, אולם היום היצה"ר הוא לגמרי שונהו דו"ק היטב בזה.
צא ולמד שכל גדולי עולם ושועי ארץ של עדות המזרח, על אלפי הגאונים והענקים, לא נמנעו מלדבר בלשה"ק , כך שאין בית מיחוש מצד החלק ההלכתי אלא מההיבט של הסחף הציוני.
 
אוהב ספר אמר:
בפשטות אין כוונת התורה ב'רחוב' ככוונתינו
וזה דוגמא אפי' ממשפט אקראי
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
נניח שאתה צודק, ואין כוונת התורה לרחוב, למה שאנחנו משתמשים לרחוב,
אטו נהפכים שאר המילים לשפה אחרת, כיון שתיבה אחת ממשפט שלם איננה לשון הקודש?
 
לאידיש יש מסורת מה שאין כן לעברית שעד לפני 25 שנה לא דברו בה באחד מהישיבות האשכנזיות מה צריך לומר יותר מזה וחוץ מזה כתוב מצדיקים שאסור לשנות אות או תג אחד וכתוב לשונות חריפים מאוד והם שינו לא אות אחת אלא את כל הלשון . ומה שבטוח שאליעזר בן יהודה שרי לא בה לעשות שפה שכבר קימת ובודאי לא שפה קדושה אז מי שרוצה לשרת את האינטרסים שלו [שאף אחד לא יודע מה רע בהם ]שימשיך לדבר את שפת הטומאה עברית ויפקפק בכל הצדיקים בכל הדורות שלא הבינו את הדבר הפשוט ביותר שכל ילד בן 4 יודע למה לא לדבר בעברית סליחה לשון הקודש... ואנחנו נמשיך ללכת בדרך של המיושנים שלא יודעים להתחדש כמו היהודים הנהורים שאמרו כבר לפני 400 שנה שהעולם כבר חדש ואסור להמשיך בדרך מיושנת חס ושלום ואסור להתעלם מהעובדה הפשוטה שאנחנו בעידן חדש .... ונמשיך לא לשנות את מלבושינו שמינו ולשונינו וכמו גאולה ראשונה כך נגאל גאולה אחרונה על ידי זה שלא נשנה !!!!!!!!!!!!
 
ממגד שמים אמר:
רבינו החזון איש זיע"א ביוסדו את תשב"ר בלשון העברית.
באו קנאים למחות.
ענה בחיוך: פעם זה היה המעוז של המסכילים הרשעים לצוד נשמות זכות וטהורות למשרפת נשמות של הקליפה הציונית, אולם היום היצה"ר הוא לגמרי שונהו דו"ק היטב בזה.
צא ולמד שכל גדולי עולם ושועי ארץ של עדות המזרח, על אלפי הגאונים והענקים, לא נמנעו מלדבר בלשה"ק , כך שאין בית מיחוש מצד החלק ההלכתי אלא מההיבט של הסחף הציוני.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
לא ראיתי מקור לזה ואמר כבר אחד מגדולי תלמידיו רב אהרן רוטער שאין לסמוך על שמועה בשמו [בפרט בענינים כאלו]
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
הודעות חדשות

חברים מקוונים לאחרונה

סַך הַכֹּל חברים מחוברים: 52

הודעות מומלצות

נתקלתם בבעיות טכניות? דווחו כאן
יתכן וכדאי להפוך אשכול זה לאשכול דיווחים על...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • סה"כ: 3 (חברים: 1, אורחים: 2)
    חזור
    חלק עליון