שמיני תנור וכירים כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם - ? (2 צופים)

[גרינפלד]

רש"י ויקרא פרק יא פסוק לה:
תנור וכירים - כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם, וְהֵן שֶׁל חֶרֶס וְיֵשׁ לָהֶן תָּוֶךְ, וְשׁוֹפֵת עַל נֶקֶב הֶחָלָל אֶת הַקְּדֵרָה, וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה:

וידועה התמיהה, שיש כמה גמרות שמתבאר שזה מחובר (עי' שבת קכ"ה א'), וכן הגור אריה הביא כמה משניות שמבואר שתנור מחובר טמא, וכמו שכתב הרמב"ם.

וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל, וצריך עיון אם זו כוונת רש"י,
גם עי' רש"י שבת (מ"ח ב' ד"ה בית הפך) "כירה זו מטלטלת היא", והרי"ד שם חולק,
והעיר הגראי"ש גריינימן שליט"א שרש"י לשיטתו כאן שכירה שמקבלת טומאה היא מטלטלת,
ואולי גם שם אפשר לפרש כמו המשנה כפשוטה, ומובן רש"י לשיטתו.

 

[גרינפלד]

וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל,

ואולי אפשר להוסיף שיתכן שהתנורים בזמן רש"י היו מחוברים חזק,
וביחס לזה כתב רש"י שזה מטלטל, שלא יטעו שכוונת התורה בתנורים של כעין זמנו,
מיהו שאר הראשונים נראה שגם אם מחוברים חיבור חזק מטמא.

 

[גרינפלד]

ואולי אפשר להוסיף שיתכן שהתנורים בזמן רש"י היו מחוברים חזק,
וביחס לזה כתב רש"י שזה מטלטל, שלא יטעו שכוונת התורה בתנורים של כעין זמנו,
מיהו שאר הראשונים נראה שגם אם מחוברים חיבור חזק מטמא.

שו"ר ברש"י פסחים (דף לא עמוד ב) שנראה להדיא כך:

פת פורני - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון:​

 

[גרינפלד]

לסיכום, יש שלש מקומות ברש"י שנראה שתנור של הגמ' היה מטלטל:
רש"י על התורה,
רש"י פסחים,
רש"י שבת.

 

[גרינפלד]

ואולי גם כאן אפשר לומר כמו המשנה כפשוטה.

 

[גרינפלד]

והראוני רש"י בבא מציעא דף נט עמוד א:
וחכמים מטמאין - דאזלי בתר חוליות שאר תנורים שלהם היו עשוים כעין קדירות גדולות ופיו למעלה וצורף בכבשן כשאר קדירות ומטלטלים אלא שהיה מושיבו על הארץ או על הדף ומדביק את טפילות הטיט סביב על כולו לעשותו עב שיקלוט ויחזיק את חומו:

וכעי"ז חולין דף קכג עמוד ב:
תנור - תחלתו עשוי כלי כקדרה ומטלטל וכשבא לקובעו מעמידו בארץ ומדביק טיט סביביו ומעבהו וקרי ליה טפילה שמטפלה ומחברה לו פלשטר"א בלע"ז:​

 

[גרינפלד]

והראוני רש"י בבא מציעא דף נט עמוד א:
וחכמים מטמאין - דאזלי בתר חוליות שאר תנורים שלהם היו עשוים כעין קדירות גדולות ופיו למעלה וצורף בכבשן כשאר קדירות ומטלטלים אלא שהיה מושיבו על הארץ או על הדף ומדביק את טפילות הטיט סביב על כולו לעשותו עב שיקלוט ויחזיק את חומו:

וכעי"ז חולין דף קכג עמוד ב:
תנור - תחלתו עשוי כלי כקדרה ומטלטל וכשבא לקובעו מעמידו בארץ ומדביק טיט סביביו ומעבהו וקרי ליה טפילה שמטפלה ומחברה לו פלשטר"א בלע"ז:​

ונראה מדבריו שבעיקרון הוא מטלטל, רק שרוצים לאפות בו קובעים אותו; וזה מעין המשנה כפשוטה.