מדוע צריך לאכול את הפסח עד חצות [לראב"ע]? (2 צופים)

[גרינפלד]

הנה שיטת ר' אלעזר בן עזריה ברכות ט' א', שפסח נאכל מן התורה רק עד חצות הלילה.
ומבואר בפסחים ק"כ ב' שה"ה לגבי מצה.

ובפשטות [וכמדומה שכ"כ האברבנאל] משום שהתורה רצתה שיאכלו עד הזמן של מכת בכורות.
ויל"ע לפי"ז בדברי הרמ"א סי' תרל"ט ס"ג, שבסוכות ג"כ צריך לאכול את האכילה הראשונה שהיא חיוב - עד חצות הלילה;
ומבואר בט"ז ובמשנ"ב שאם בפסח הלכה כראב"ע - גם כאן לא יוצאים ידי חובה לאחמ"כ [ובמטה אפרים יש בזה סתירה],
ולכאורה בשלמא בחצות של ט"ו ניסן היה מכת בכורות, אך איזה ענין יש בלילה של ט"ו תשרי.
ויש שאמרו שהוא גזיה"כ בעלמא, דדרשינן ט"ו ט"ו מפסח; ויל"ע בזה.
ויתכן שהסיבה שהתורה אמרה בט"ו - כי מקביל לט"ו ניסן, וממילא עושים כמו שהיה שם; ועי' יבמות ע"ב א' שמכת בכורות הייתה בחצות כי זה עת רצון.

אכן בר"ח ר"ה כ' ב' לכאורה משמע גדר אחר בענין זה, והוא: מבואר שם בגמ' לחד מ"ד עד חצות הלילה נחשב שלא עבר זמן חשוב מהיממה, ולשון רש"י שם שמשתייך ליום שלפניו, ורש"י אומר שמסיבה זו אוכלים את הפסח והמצה עד חצות, כי זה עוד משתייך לזמן שחיטת הפסח שהוא ביום י"ד, [ולפי"ז לכאורה אי"ז מתאים בליל סוכות];
אך בר"ח כתוב שמי שאכל מצה רגע לפני חצות - יש לו שבעת ימי אכילת מצה [וכמקובל לבאר שהסיבה שהתורה חייבה לאכול בתחילת פסח ובתחילת סוכות - היא כדי להראות שזה המזון שלנו לשבוע זה, וזו הדירה שלנו לשבוע זה], ולפי"ז הענין של הגבלת הזמן עד חצות במצה, וה"ה [לכאורה] לפסח - הוא שהתורה רוצה שבתחילת היממה יאכלו.​

 

[גרינפלד]

מעלה שוב לעניינא דיומא.

 

[הצעיר שבחבורה]

ובפשטות [וכמדומה שכ"כ האברבנאל] משום שהתורה רצתה שיאכלו עד הזמן של מכת בכורות.
ויל"ע לפי"ז בדברי הרמ"א סי' תרל"ט ס"ג, שבסוכות ג"כ צריך לאכול את האכילה הראשונה שהיא חיוב - עד חצות הלילה;

כר"ש, דדריש טעמא דקרא?

 

[גרינפלד]

כר"ש, דדריש טעמא דקרא?​

יישר כוח על ההערה,
מיהו להגדיר את המצווה - מצאנו פעמים רבות גם לפי רבנן,
ועי' תשובות הרא"ש לענין מה שבעל מיפר משום שכל הנודרת על דעת בעלה נודרת,
ודו"ק היטב ברש"י ור"ח ר"ה כ' ב', אם כי לא מפורש בדבריהם שזה הטעם, אבל נראה מדבריהם שהגדר כמבואר בהמשך​

אכן בר"ח ר"ה כ' ב' לכאורה משמע גדר אחר בענין זה, והוא: מבואר שם בגמ' לחד מ"ד עד חצות הלילה נחשב שלא עבר זמן חשוב מהיממה, ולשון רש"י שם שמשתייך ליום שלפניו, ורש"י אומר שמסיבה זו אוכלים את הפסח והמצה עד חצות, כי זה עוד משתייך לזמן שחיטת הפסח שהוא ביום י"ד, [ולפי"ז לכאורה אי"ז מתאים בליל סוכות];
אך בר"ח כתוב שמי שאכל מצה רגע לפני חצות - יש לו שבעת ימי אכילת מצה [וכמקובל לבאר שהסיבה שהתורה חייבה לאכול בתחילת פסח ובתחילת סוכות - היא כדי להראות שזה המזון שלנו לשבוע זה, וזו הדירה שלנו לשבוע זה], ולפי"ז הענין של הגבלת הזמן עד חצות במצה, וה"ה [לכאורה] לפסח - הוא שהתורה רוצה שבתחילת היממה יאכלו.​

 

[הצעיר שבחבורה]

מיהו להגדיר את המצווה - מצאנו פעמים רבות גם לפי רבנן,

השאלה, האם מכח הגדרה זו ניתן למעט את ליל סוכות מכלל הדין, וע"ז הערתי.

 

[גרינפלד]

השאלה, האם מכח הגדרה זו ניתן למעט את ליל סוכות מכלל הדין, וע"ז הערתי.

יתכן שכמו בנודרת שמפרשינן הטעם כי נודרת על דעת בעלה,
ויש בזה נפק"מ שגם בקידושי מיאון יכול להפר, עי' נדה מ"ו ב', ועוד נפק"מ.

 

[בן ליש]

אכן בר"ח ר"ה כ' ב' לכאורה משמע גדר אחר בענין זה, והוא: מבואר שם בגמ' לחד מ"ד עד חצות הלילה נחשב שלא עבר זמן חשוב מהיממה, ולשון רש"י שם שמשתייך ליום שלפניו, ורש"י אומר שמסיבה זו אוכלים את הפסח והמצה עד חצות, כי זה עוד משתייך לזמן שחיטת הפסח שהוא ביום י"ד, [ולפי"ז לכאורה אי"ז מתאים בליל סוכות];
אך בר"ח כתוב שמי שאכל מצה רגע לפני חצות - יש לו שבעת ימי אכילת מצה [וכמקובל לבאר שהסיבה שהתורה חייבה לאכול בתחילת פסח ובתחילת סוכות - היא כדי להראות שזה המזון שלנו לשבוע זה, וזו הדירה שלנו לשבוע זה], ולפי"ז הענין של הגבלת הזמן עד חצות במצה, וה"ה [לכאורה] לפסח - הוא שהתורה רוצה שבתחילת היממה יאכלו.​

אמנם לא שמענו שהענין שיש במצה שיקבע מזונו לשבעת ימים, שייך כן גם בקרבן פסח.

 

[גרינפלד]

אמנם לא שמענו שהענין שיש במצה שיקבע מזונו לשבעת ימים, שייך כן גם בקרבן פסח.

לכאורה רש"י ור"ח אלו ב' פירושים שונים

 

[בן ליש]

לכאורה רש"י ור"ח אלו ב' פירושים שונים

מה כוונתך?
התכוונתי שכמו שכתב שמבואר בר"ח דמצות מצה היא שיקבע שהמצה היא מזונו לשבת ימי החג, וזה לא שייך בקר"פ,
(והענין במצה שיאכל בתחילת היום לכאו' היא כדי שיהיה לו שבע ימים מלאים שזה מזונו, אך בפסח לא שייך כן).

 

[גרינפלד]

אכן בר"ח ר"ה כ' ב' לכאורה משמע גדר אחר בענין זה, והוא: מבואר שם בגמ' לחד מ"ד עד חצות הלילה נחשב שלא עבר זמן חשוב מהיממה, ולשון רש"י שם שמשתייך ליום שלפניו, ורש"י אומר שמסיבה זו אוכלים את הפסח והמצה עד חצות, כי זה עוד משתייך לזמן שחיטת הפסח שהוא ביום י"ד, [ולפי"ז לכאורה אי"ז מתאים בליל סוכות];
אך בר"ח כתוב שמי שאכל מצה רגע לפני חצות - יש לו שבעת ימי אכילת מצה [וכמקובל לבאר שהסיבה שהתורה חייבה לאכול בתחילת פסח ובתחילת סוכות - היא כדי להראות שזה המזון שלנו לשבוע זה, וזו הדירה שלנו לשבוע זה], ולפי"ז הענין של הגבלת הזמן עד חצות במצה, וה"ה [לכאורה] לפסח - הוא שהתורה רוצה שבתחילת היממה יאכלו.​

אגב המרומי שדה לנצי"ב העיר שלכאורה יש כאן סתמא דגמ' כראב"ע שפסח ומצה נאכלים עד חצות,
ולכאורה קשה על חלק מהראשונים שפסקו כר"ע שמדאורייתא עד עלות השחר,
וכתב שלפי הבעה"מ בגמ' שם אין הכרח שזה כראב"ע.

ולכאורה לא הבנתי למה,
ויתכן שבגלל שלא הבנתי דברי הבעה"מ.​