מכות על איזה לאו עברו עדים זוממין שלוקין עליו? (4 צופים)

[שלמה דייטש]

במשנה ריש מכות יש 2 דוגמאות לעדים זוממין שאין עושין בהם דין הזמה, ובעמוד ב' יש עוד 3 דוגמאות
ואיתא בגמרא בעמוד ב' רמז לעדים זוממין שלוקין, והגמרא מסבירה שמחמת לא תענה אינם לוקין משום דהוי לאו שאין בו מעשה.
וא"כ נשאלת השאלה למה באמת כן לוקין, על איזה לאו עברו?
או שזה מכת מרדות מדרבנן?

 

[כהן קרב]

במשנה ריש מכות יש 2 דוגמאות לעדים זוממין שאין עושין בהם דין הזמה, ובעמוד ב' יש עוד 3 דוגמאות
ואיתא בגמרא בעמוד ב' רמז לעדים זוממין שלוקין, והגמרא מסבירה שמחמת לא תענה אינם לוקין משום דהוי לאו שאין בו מעשה.
וא"כ נשאלת השאלה למה באמת כן לוקין, על איזה לאו עברו?
או שזה מכת מרדות מדרבנן?

המלקות מדין כאשר זמם
עריכה:

יעוי' בתו' שם ב' תירוצים האם מתקיים דין כאשר זמם במלקות אלו
ושאלתך קאי וקיימא לתי' הב' דהתוס'

 

[שלמה דייטש]

אבל הם זממו להפכו לבן גרושה וחלוצה או שיגלה וכו'?

 

[כהן קרב]

אבל הם זממו להפכו לבן גרושה וחלוצה או שיגלה וכו'?

יעוי' בתו' שם ב' תירוצים האם מתקיים דין כאשר זמם במלקות אלו
ושאלתך קאי וקיימא לתי' הב' דהתוס'
ויעוי' בקה"י סי' א'

 

[בן ליש]

או שלוקים משום לא תענה, וה"והצדיקו" גלי דלוקים אפי' שאין בו מעשה, ודנו בכ"ז האחרונים.

 

[בן ליש]

או שלוקים משום לא תענה, וה"והצדיקו" גלי דלוקים אפי' שאין בו מעשה.

כ"כ הרמב"ן ועוד.

 

[הצעיר שבחבורה]

במשנה ריש מכות יש 2 דוגמאות לעדים זוממין שאין עושין בהם דין הזמה, ובעמוד ב' יש עוד 3 דוגמאות
ואיתא בגמרא בעמוד ב' רמז לעדים זוממין שלוקין, והגמרא מסבירה שמחמת לא תענה אינם לוקין משום דהוי לאו שאין בו מעשה.
וא"כ נשאלת השאלה למה באמת כן לוקין, על איזה לאו עברו?
או שזה מכת מרדות מדרבנן?

או שלוקים משום לא תענה, וה"והצדיקו" גלי דלוקים אפי' שאין בו מעשה, ודנו בכ"ז האחרונים.

תוספות שבועות כא א - חוץ מנשבע ומימר וכו'. וא"ת וליחשוב נמי עדים זוממים ומוציא ש"ר ואע"ג דעדים זוממים קרינהו רחמנא מעשה בריש ב"ק (דף ה.) ומוציא שם רע נמי קאמר רבי יהודה גופיה בכתובות בפרק נערה (דף מו.) דאינו חייב עד שישכור עדים מ"מ חשיבי אין בהן מעשה דהא בפ"ק דמכות (דף ד: ושם) יליף מיניה ר' יהודה בעלמא דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו וי"ל כיון דכתיב בהו מלקות בהדיא לא חש למיתנינהו א"נ אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בהן חוץ והא לא תקשי דהכא קאמר רבי יהודה דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו והתם קאמר דלוקין דהכא משמיה דרבי יוסי קאמר לה:​