פדיון הבן (2 צופים)

[יהודה אזולאי]

​

כתוב בפסוק (שמות י"ג ב') "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא".

ונשאלת השאלה:

אם התורה אמרה לנו שהבכור קדוש למה אנחנו מצווים לפדות אותו אדרבא שיישאר בקדושתו וירוויח?

אלא יש לתרץ:

שהתורה לא רוצה שאדם יקבל קדושה ולא יתקדם אלא שאדם יעמול על הקדושה שלו שאם לא כן אז זה יהיה כמו שראינו במתן תורה שכתוב (במדבר י לג) "ויסעו מהר ה'" ואז ישר אח"כ כתוב (במדבר י"א א') "ויהי העם כמתאננים רע באזני ה'" ואמרו בא ניסה מכאן מהר כדי שהקב"ה לא יצווה עלינו עוד מצוות ולאורה אדם שהגיע לדרגה רוחנית כ"כ גבוהה שהייתה במתן תורה שבני ישראל אמרו נעשה ונשמע ואם הקב"ה היה מצווה אותם אפילו אלפי אלפים של מצוות היו מקבלים אז מה פתאום הם רוצים לברוח כתינוק הבורח מבית הספר.

אלא הביאור הוא שלפני שהגיעו למתן תורה הקב"ה הגביה אותם מהר כמו שרואים ראתה שפחה על הים מה ראה יחזקאל בן בוזי והם המשיכו להתעלות במהירות עד מתן תורה וא"כ הם לא עמלו על הדרגות הרוחניות האלה ולכן ברגע שהם יכלו הם ברחו ופחדו שהקב"ה יתן להם עוד מצוות כתינוק הבורח מבית ספר בשונה משאר נביאים שהגיעו לדרגה גבוהה ע"י עמל ולכן לא נפלו ממנה גם שהגיע ניסיון וכן מצינו באנשי נינוה שיונה הוכיח אותם והם חזרו בתשובה תוך ג' ימים וכתוב בפרקי דרבי אליעזר (מקור) שאחר מ' יום הם ירדו רוחנית עד שכולם מתו ולמה כיון שהם חזרו מהר אז הם לא קנו שום דרגה וממילא חזרו לאן שהיו.

לכן אנחנו פודים את הבכורים למרות שהתורה נתנה להם קדושה כי אנחנו רוצים שהם יגיעו לדרגה הרוחנית ולקדושה הזאת לבד ואז הוא יקנה אותה בקנין נצח.

ומאותו טעם אנחנו אומרים בכל בוקר וערב קריאת שמע ומקבלים עלינו עול מלכות שמים לכאורה לא מספיק מה שקיבלנו על עצמנו במתן תורה אלא מאותה סיבה כי מה שהיה במתן תורה זה בלי עמל אז צריך תזכורת יום יומית כדי שיהיה עול מלכות שמים בתוכנו ממש.

 

[אוהב ספר]

ונשאלת השאלה:

אם התורה אמרה לנו שהבכור קדוש למה אנחנו מצווים לפדות אותו אדרבא שיישאר בקדושתו וירוויח?

אינני מבין את השאלה
הרי בדיוק זה מה שקרה בעגל - הבכור איבד את זכותו להיות קדוש!
ומאז הוא חייב לפדות את עצמו.

לדבריך למה לפני חטא העגל אדם לא היה צריך לפדות בכור?

 

[יהודה אזולאי]

לדבריך למה לפני חטא העגל אדם לא היה צריך לפדות בכור?

שהתורה לא רוצה שאדם יקבל קדושה ולא יתקדם אלא שאדם יעמול על הקדושה שלו שאם לא כן אז זה יהיה כמו שראינו במתן תורה שכתוב (במדבר י לג) "ויסעו מהר ה'" ואז ישר אח"כ כתוב (במדבר י"א א') "ויהי העם כמתאננים רע באזני ה'" ואמרו בא ניסה מכאן מהר כדי שהקב"ה לא יצווה עלינו עוד מצוות ולאורה אדם שהגיע לדרגה רוחנית כ"כ גבוהה שהייתה במתן תורה שבני ישראל אמרו נעשה ונשמע ואם הקב"ה היה מצווה אותם אפילו אלפי אלפים של מצוות היו מקבלים אז מה פתאום הם רוצים לברוח כתינוק הבורח מבית הספר.

 

[אוהב ספר]

אז יוצא שזה היה רק סימן על דרגתם?...

 

[גנזי נסתרות]

אינני מבין את השאלה
הרי בדיוק זה מה שקרה בעגל - הבכור איבד את זכותו להיות קדוש!
ומאז הוא חייב לפדות את עצמו.

ולמה א"כ בכלל מקבל קדושה?
אלא ע"כ כפי שכתב הרב @יהודה אזולאי
ולהוסיף שכשאני זכיתי לערוך פדיון הבן לבני בכורי הביא הכהן מימרא זו מאחד מספרי החסידות, ולצערי המקור אינו תחת ידי כרגע

 

[יהודה אזולאי]

ולמה א"כ בכלל מקבל קדושה?
אלא ע"כ כפי שכתב הרב @יהודה אזולאי
ולהוסיף שכשאני זכיתי לערוך פדיון הבן לבני בכורי הביא הכהן מימרא זו מאחד מספרי החסידות, ולצערי המקור אינו תחת ידי כרגע

מעניין אני גם דרשתי את זה בפדיון לבני ולא יודע מקור

 

[גנזי נסתרות]

מעניין אני גם דרשתי את זה בפדיון לבני ולא יודע מקור

הכהן אצלי אמר מקור, אך לצערי איני זוכרו כרגע

 

[הרב מרודוש]

אם התורה אמרה לנו שהבכור קדוש למה אנחנו מצווים לפדות אותו אדרבא שיישאר בקדושתו וירוויח?

השאלה בעצם שאתה שואל היא מה זה קדש לי כל בכור ואיך מקיימים אותה?!
יש לשון בברכה של פדיון הבן אשר קידש עובר במעי אמו וכו' המובאת ברא"ש בקידושין
המקדש בכורי ישראל לפדיונם
משמע שהקדושה היא לענין הפדיון

וכמדומני ר' יוסף רפופורט כל פדיון שהוא נמצא זה הדרשה שלו
איך מקדשים את הבכור