שיח ומעשה דברי חפץ וחידוד ושיחת תלמידי חכמים (1 צופה)

[נדיב לב]

כתב המשנה ברורה (סימן נא ס"ק יז) בשם הזוהר הקדוש:
"ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו". ע"כ.

מה מיוחד במעלת אמירת אז ישיר בשמחה?
ביאר ת"ח אחד בדרך צחות:
מי אומר אז ישיר בשמחה?
רק מי שהגיע מוקדם לתפילה!...

 

[המאושר!]

טוב.....

שכוייח.

 

[דברי התלמיד]

המשגיח הגה"צ ר"ט הלוי נוביק שליט"א
ראה באמצע סדר א בחור שלא הסתדר עם הסוגיא וחיפש מצוות אחרות ומזג חלב לחתול מאחורי מטבח הישיבה
אמר לו המשגיח 'מחול לשנייכם'

 

[מה ידידות]

רבי אהרון קוטלר ביקר עם בנו רבי שניאור אצל האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור האדמו"ר נתן לר' שניאור תפוח והיה מצופה שיאכל אותו אך ר' שניאור לא עשה דבר, אמר לו הבית ישראל 'אתה חסיד כבר לא תהיה'... קפץ ר' אהרון ואמר לר' שניאור 'אה...כזאת ברכה... תגיד אמן'....

 

[יישר כח גדול]

פעם היה איזה ראש ישיבה, שהניח "שומר הפתח", ואמר כל מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש.
נכנס בחור אחד שלא ברשות, בהבחינו אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות, ירד.
עמד הבחור על רגליו ואמר: יהיבנא ליך דמי פלגא דסעודתיך.
ושבקיה.

 

[יישר כח גדול]

בימות החול היה אופה אחד, "חובב עמוד", עובר לפני התיבה בבית-הכנסת של ריגה, והיה מרים קולו עד לשמים. אמרו לו:
רבי פלוני בן-פלוני, מוטב, שיהיו צעקותיך פחותות יותר, וכיכרותיך גדולות יותר...

 

[תורה תמימה]

יהודי שביקר בעיר שטראסבורג באלזס, מקום שמתגוררים הרבה ייעק'ס
סיפר שהוא נכנס בלא מעט מהסוכות שלהם, וראה כמין מאוורר תלוי על הסכך בנוי מבצל ונוצות תקועים בבצל
כששאל את אחד מבעלי הסוכות מניין המנהג הזה?
הוא ענה לו לא פחות ולא יותר......."בצל כנפיך תסתירנו"!!!!!!!!!!!!!!

 

[יישר כח גדול]

אמירה זו היתה שגורה בפי המחנך רבי חיים יהודה יעקובזון, מדמויות ההוד בת"ת עץ חיים הירושלמית, "מלמד מומחה מרבה לשתוק - כי את רשות הדיבור הוא מוסר לתלמידיו.

 

[מאן דהו]

אמר חכם אחד: אומרים במי-שברך 'וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם', אבל אלו שאינם עוסקים באמונה, אינם ממתינים שהקב"ה ישלם שכרם, אלא משלמים לעצמם את שכרם...

 

[מאן דהו]

אחד שמע מחכם אחד, הנה מברכים אנו "שלא עשנו אשה", "שלא עשנו גוי" וכו', למה לא מברכים "שלא עשנו בהמה"?
כי אז יהיה חשש של ספק ברכה לבטלה...

 

[מאן דהו]

איתא בחז"ל (מגילה כ"ט ע"א) שלעתיד לבא יקבעו כל בתי הכנסיות והמדרשות שבחו"ל בארץ ישראל.
והנה כשמסתובבים בבארו פארק רואים בליעה"ר עשרות רבות של בתי כנסיות ומדרשות, בכל רחוב יש שנים שלשה בתי מדרשות, וברגע שכל אלו יעברו לארץ ישראל הרי יהיו במקומם הרבה חורים, ומה יעשו בכל החורים האלו נשאל ר"י אחד?
יקחו את כל חנויות הפיצה שבארץ ישראל (stores pizza) ויעבירו אותם לבארו פארק לסתום את כל החורים.. השיב לשואל..

 

[יישר כח גדול]

במקום אחד כתוב שהאריז"ל ישן ב' שעות בשבת ביום, ובמקום אחר נאמר ג' שעות. על כן ירא שמים יוצא ידי שניהם, ומחמיר לישון ה' שעות...

 

[יישר כח גדול]

ידוע שנטילת ידיים בשפע, זוהי סגולה לעשירות. בא יהודי ושאל, אני נוטל ידיים עם "דלי", ובכל זאת החוב בבנק רק גדל, והיכן ההבטחה של עשירות ?ענה לו הרב, התורה היא מקשה אחת, אי אפשר לקיים מצווה אחת ולצפות לשכר. אמנם נטילת ידיים שווה מיליון דולר, אבל לשון הרע שווה מינוס שני מיליון דולר.

 

[ירושלמי]

הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ר"י מיר נשאל פעם ע"י איזה דוקטור - במה מתעסק אביו (מרן הג"ר חיים זצ"ל ר"י מיר).
והשיב: "אבא שלי פרופסור".
- פרופסור למה?" התעניין הדוקטור.
- "פרופסור לתלמוד".
- "יש לו תאוריות, תזות שחידש?" שואל הדוקטור לפני הבנתו בתלמוד...
השיב לו רבי רפאל: "כן. אבא שלי חידש חידוש גדול בפיזיקה, וחידוש גדול במתמטיקה".
והרחיב: "במתמטיקה – ששתים עשרה ועוד שתים עשרה זה לא עשרים וארבע..., ובפיזיקה – שבין אדם לחברו זה אש!"...

 

[חזקי]

כבדהו וחשדהו
היה פעם יהודי חכם שאמר, אכן צריך לנהוג ב'כבדהו וחשדהו'. אך לא כתוב מה שיעור הכיבוד, ומה שיעור החשד.
אני אומר, הוסיף אותו חכם:
'כבדהו', זה בגודל ס"מ אחד. והראה גודל זה בין אצבעותיו.
אך 'חשדהו' בשיעור הגדול ביותר, ופתח את 2 זרועותיו כדי להמחיש את השיעור הגדול.

 

[חרש המדבר]

אחד מגדולי ראשי הישיבות ראה את אחד מנכדיו שישן אצלו בבית, כשאינו לבוש בצניעות כל הצורך, אמר לו "כי תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם" היינו שגם מבשרך לא תתעלם ותכסה.

 

[חרש המדבר]

ראש ישיבה אחר שנכנס אליו בחור תמהוני לדבר בלימוד, שאלו 'אתה חדש פה, מאיפה הגעת מהיישוב (ישיבת היישוב)?', וכשהשיב הלה לשלילה ענה 'אינו מן היישוב'.

 

[חזקי]

שמעתי חידה מענייני היום
מה הקשר בין יום ל"ג בעומר לרחוב גאולה בי"ם?

שניהם, מתחילים בבויאן מסתיימים בתולדות אהרן, ויש הרבה אוכל באמצע...