קידושין מהות הקנין באשה (2 צופים)

[צריך ביאור]

האם קנין הבעל באשה באירוסין הוא קנין שתוכנו ומהותו זה איסור או שהוא טומן בתוכו גם עניינים ממוניים? ואם יש בזה גם קנין ממון מהו תוכן הקנין הממוני?

 

[חפץ בחיים]

האם קנין הבעל באשה באירוסין הוא קנין שתוכנו ומהותו זה איסור או שהוא טומן בתוכו גם עניינים ממוניים? ואם יש בזה גם קנין ממון מהו תוכן הקנין הממוני?

תסביר את שתי הצדדים
מה זה קניין שתוכנו הוא איסור? המילה קניין היא בודאי ממונית. ולא מסתבר שהשתמשו בביטוי ממוני בשביל לבטא דין איסורי. צא ולמד בכל חלק יורה דעה ומצא שם דין איסורי אחד שביטאו אותו רבותינו בביטוי קנייני.
ומכך למדנו שאכן יש לבעל קניין באשתו אלא שהאופן בו הוא שולט עליה אינו כשאר חפצים אלא בכך שהוא אוסר אותה לאחרים וכדברי רש"י בתחילת קידושין כמפורסם.

 

[מחכה]

וודאי הדבר שפותח האשכול כיוון לזה שקניין איסור (שזהו חידוש שבקניין קידושין דאסרה אכו''ע) ישנו ושאלתו היא מה המקום של קניינים ממוניים.
ולכאו' וודאי שיש כאן עניין ממוני, ההתחייבות על החתונה בפועל באופן בו היא כוללת את סעודת החתונה שדיקדקו בזה הראשונים בריש כתובות. ועוד דמצד הבעל בקידושי כסף יש מחלוקת (חו''מ סי' ק''צ) הסמ''ע והט''ז

 

[חפץ בחיים]

וודאי הדבר שפותח האשכול כיוון לזה שקניין איסור (שזהו חידוש שבקניין קידושין דאסרה אכו''ע) ישנו ושאלתו היא מה המקום של קניינים ממוניים.

הוא אשר כתבתי כי השאלה אינה מספיק מובנת. המילים קניין איסור אכן מוזכרות באחרונים ובודאי כונתם היא שהעניין הממוני שבקניין מגיע לידי ביטוי בכך שהאישה אסורה ולא בכך שהיא צריכה לעבוד את בעלה כשפחה. אך מ"מ קנויה היא באופן ממוני גמור.
ומש"כ מר:

ולכאו' וודאי שיש כאן עניין ממוני, ההתחייבות על החתונה בפועל באופן בו היא כוללת את סעודת החתונה

הדברים נפלאים אך אינם שייכים לפרוטת הקידושין שנתן הבעל לאישה.

שדיקדקו בזה הראשונים בריש כתובות

אשמח אם יבאר למה כוונתו

עוד דמצד הבעל בקידושי כסף יש מחלוקת (חו''מ סי' ק''צ) הסמ''ע והט''ז

מן הסתם כוונת מר לפלוגתא אם כסף קניין או כסף שיווי, אלא דלא נתבאר מה רצה מר להוכיח משם.

 

[מחכה]

כוונתו

כוונתי למחלוקת ראשונים התקנת 'שקדו . . שיהא טורח בסעודה' דלכאורה היא תוצאה של ההתחייבות שבקידושין (דהרי אע''פ שההתחייבות היא כתנאי שבממון שמכךצהיה אפ' להוכיח שאין לזה קשר לקניין הקידושין, הרי מכיון שיש מצבים שבהם חכמים קבעו שיהיה חייב בסעודה' זו ביום אחר מזה שבו קבעו משמע שיש לזה קשר ישיר לעצם הקידושין והדבר צריך הכרע)

משם

משמע שלקידושין יש שייכות לשווי הכסף וגם להדעה שלא הוכח מכו''כ מקומות שעניינו של נתינה גם בזה היא דווקא באופן שיש להז שייכות לקניין ממוני. וכשיהיה צד ממוני של קניין מצד האיש, לכאורה כ''ה גם מצד האישה.

ומדאתינן להכין, פעמים רבות עלה הנושא בעניין הדבר הנקנה בקידושי כסף, ובאיזה אופן שיאמרו, יש לדון מה נקנה (בלקו''ש חי''ט תצא, דן בחקירת הרוגוטשובער המפורסם אם כסף הוא הסיבה ואישות הוא המסובב או להיפך, ואינו עניין לכאן לדכו''ע שיש נקנה והוא נקנה ע''י כסף ובזה צ''ל איזה ערך לכסף, אף שיש ווארט המפורסם, שמעתי בשיעור הגרב''מ אזרחי שאישה נקנית בשווה פרוטה כיון שאם אפשר להעריך אישה בסכום אחר ה''ז ראיה שאינה שווה אפי' פרוטה... ובכ''ז צ''ל ערך לכסף כיון שסו''ס לא עושים קניין זה על ידי אמירת 'חבורה' כיון שצריך להיות ערך בין הנקנה למה שעל ידו נעשה הקניין)