אמור מדוע קריאת התורה בפסח ובסוכות מתחילה מ"שור או כשב"? (1 צופה)

[גרינפלד]

הנה קריאת התורה של א' חוה"מ פסח ויו"ט של סוכות בפרשת המועדות של הפרשה, מתחילה ב"שור או כשב";

ועמד הבזה הנצי"ב שלכאו' היו צריכים להתחיל מ"אלה מועדי", ששם כתוב שבת ומועדים,
וכתב שזו הייתה קבלה ממשה רבינו, והסיבה כי פרשת שור כשב עיקרה לעולי הרגלים להורות להם דיני הקרבנות.

ובכתבי קלם מר' דניאל (מובשוביץ) כתב הטעם כי מוזכר בפרשה זו יציאת מצרים, וכל המועדים הם זכר יציאת מצרים.

וכעין זה היה מקום לומר על פי דברי החי' הרי"מ (מובא ב'מעינה של תורה') שפרשת המועדות כתובה אחרי "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וגו',
שמכח קדושת ישראל יכולים לקדש את המועדים ולהשפיע קדושה על פי קביעת בית דין.

ובעלים לתרופה לפני מספר שנים כתב עורך המדור פלאות עדותיך, על פי המדרש:
שור - כנגד אברהם "ואל הבקר רץ אברהם", כשב - כנגד יצחק "והנה איל אחר", עז - כנגד יעקב "שני גדיי עזים",
וכל הדברים הללו קרו במועדים, המלאכים באו לאברהם בפסח או בסוכות; עקידת יצחק - פסח או ר"ה או יוה"כ; יעקב קיבל הברכות בפסח או בר"ה.

וסמך לזה יש בס"ד בפיוט של הקליר (יום ב' של פסח, אחרי מחיה המתים, "אז כל חיתו יער") "רץ אל בקר אב בזה מועד..., בכן זכרון שור אהג בזה מועד, שור או כשב או עז להיות לי לעד",
וביאר המטה לוי שהכוונה שמסיבה זו קוראים זאת בתורה,
וכ"ה בקצרה בסוף הפיוט הראשון בחזרת הש"ץ