הלכות ק"ש תפילה - למה אנשים מקילים להתפלל לכתחילה במנחה גדולה? | הלכה ומנהג הלכות ק"ש תפילה - למה אנשים מקילים להתפלל לכתחילה במנחה גדולה? | הלכה ומנהג

הלכות ק"ש תפילה למה אנשים מקילים להתפלל לכתחילה במנחה גדולה? (2 צופים)

שלמה דייטש

משתמש רגיל
פרסם מאמר
הודעות
125
תודות
402
נקודות
102
לשון המחבר סימן רלג סעיף א
מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה
משמע שזה רק בדיעבד להתפלל במנחה גדולה
ובמשנה ברורה שם
וע"כ עיקר זמן תפלת המנחה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה כנגד התמיד שהיו מקריבין בכל יום ומ"מ אם התפלל משש ומחצה ולמעלה יצא אחרי דעיקר זמנו של תמיד מדאורייתא מתחיל מאותו זמן ויש מהראשונים שמקילין לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה ועכ"פ אם רוצה לאכול או לצאת לדרך או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור ואם ימתין על מ"ק לא יהיה לו מנין לכו"ע מותר להתפלל לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה:
ומיקל לסמוך על הראשונים לכתחילה רק אם יש לו צורך.
אז למה אנשים מקילים לכתחילה להתפלל במנחה גדולה?
 
אז למה אנשים מקילים לכתחילה להתפלל במנחה גדולה?
המנהג הזה נכנס ע"פ מה שיסדו רבנן ראשי הישיבות זצוק"ל להתפלל בישיבות מנחה גדולה מהטעם שלהם
פוק חזי שהספרדים שלא היו להם אז כאלו ישיבות באמת הרבה יותר מקפידים על מנחה קטנה
 
לשון המחבר סימן רלג סעיף א

משמע שזה רק בדיעבד להתפלל במנחה גדולה
ובמשנה ברורה שם

ומיקל לסמוך על הראשונים לכתחילה רק אם יש לו צורך.
אז למה אנשים מקילים לכתחילה להתפלל במנחה גדולה?
בשעה"צ שם (סק"ג) כתב שדעת הגאון שלכתחילה אפשר מו' שעות ומחצה וכן נהג מרן החזו"א זללה"ה (דינים והנהגות פ"ט אות ב') וע"ז סמכו ציבור בני הישיבות הליטאים, אך הספרדים נקטו להלכה כדעת המחבר שזה רק בדיעבד
 
ידוע בשם הגרי"ז שאינו יודע אם אינו לכתחילה, אבל הגר"ח התפלל מנחה גדולה ולא היה מתפלל אם היה לא לכתחילה.
ליתר דיוק
אני שמעתי שאמר שגם בר"ה הוא התפלל מנחה גדולה
 
לפי הרא''ש מנחה גדולה זה לכתחילה
לפי הרמב''ם זה בדיעבד
המחבר פסק כהרמב''ם
לעומת זאת החזון איש ועוד מהאחרונים שאינני זוכר (וכן נראה מד' המ''ב) נקטו דהוא לכתחילה כהרא''ש
 
ישנו עוד קושי בדבר
לדעת המחבר אע''פ שמנחה גדולה בדיעבד, מ''מ איסור אכילה לפני מנחה מתחיל מחצות, כך שזה מקשה עוד יותר לאחר למנחה קטנה
אמנם לדעת הגר''א איסור האכילה הוא רק מנחה קטנה, ולפי הרמ''א רק בסעודה גדולה
אך מסתבר שרצו לחשוש לכל הדעות ולכן הקילו להתפלל מנחה גדולה
וראה נא בשו''ת אור לציון להרב בן ציון אב''ש, אף דס''ל דמנחה גדולה בדיעבד, ולדעתו יש להעדיף תפילת מנחה קטנה ביחידות, מאשר גדולה במנין, מ''מ מקיל לכתחילה להתפלל מנח''ג כדי שלעא לאכול לפני התפילה (סעודה) או למען סדרי הישיבות וכיו''ב
 
בגמ' בברכות כח. מובא שאדם שיש לפניו ב' תפילות מנחה ומוסף מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף,
וכ' רש"י 'מתפלל של מנחה - מאחר שהגיע זמנה, כדי להקדימה בתחלת זמנה, שלא יקרא פושע גם עליה'.
משמע שמי שלא מתפלל בתחילת זמן מנחה הוא נקרא פושע.
 
בגמ' בברכות כח. מובא שאדם שיש לפניו ב' תפילות מנחה ומוסף מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף,
וכ' רש"י 'מתפלל של מנחה - מאחר שהגיע זמנה, כדי להקדימה בתחלת זמנה, שלא יקרא פושע גם עליה'.
משמע שמי שלא מתפלל בתחילת זמן מנחה הוא נקרא פושע.
אמנם, ראה במג"א (רפו סק"ג)
 
כפי שכבר כ' הרה''ג שיחי' לעיל הרי ד''ז במחלוקת הראשונים אם יש כאן זריזין מקדימין או להיפוך
וכפה''נ ההנהגה בקרב הציבור האשכנזי- ליטאי עפ''י החזו''א שהוא עדיף לכתחי'
[כמדו' ניתן לראות במקומות מסוימים בעיקר במנחה גדולה בש''ק נוכחות ניכרת טפי מקהילת תלמידי החזו''א]

כמדו' ראיתי בעבר, ואני זוכר היכן, שחלק מהטעם של החזו''א היה דעי''ז נחסכות שאלות כמו אכילה ושינה לפני תפילת מנחה [בעיקר בחורף?]
מסתבר שג''ז רק אחר דס''ל עכ''פ שאין נטייה לאחת מן הדעות בפלו' הר''מ והרא''ש

נ.ב. יש גם חידוש נודע מהגר''ח ברלין זללה''ה בענין זה לגבי ע''פ.
 
בגמ' בברכות כח. מובא שאדם שיש לפניו ב' תפילות מנחה ומוסף מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף,
וכ' רש"י 'מתפלל של מנחה - מאחר שהגיע זמנה, כדי להקדימה בתחלת זמנה, שלא יקרא פושע גם עליה'.
משמע שמי שלא מתפלל בתחילת זמן מנחה הוא נקרא פושע.
וצ"ב מרש"י מגילה כא. ד"ה ואין מוסיפין עליהם 'ושבת במנחה סמוך לחשיכה הוא, שהרי כל היום היו רגילין לדרוש'.
 
שמעתי
כפי שכבר כ' הרה''ג שיחי' לעיל הרי ד''ז במחלוקת הראשונים אם יש כאן זריזין מקדימין או להיפוך
וכפה''נ ההנהגה בקרב הציבור האשכנזי- ליטאי עפ''י החזו''א שהוא עדיף לכתחי'
[כמדו' ניתן לראות במקומות מסוימים בעיקר במנחה גדולה בש''ק נוכחות ניכרת טפי מקהילת תלמידי החזו''א]

כמדו' ראיתי בעבר, ואני זוכר היכן, שחלק מהטעם של החזו''א היה דעי''ז נחסכות שאלות כמו אכילה ושינה לפני תפילת מנחה [בעיקר בחורף?]
מסתבר שג''ז רק אחר דס''ל עכ''פ שאין נטייה לאחת מן הדעות בפלו' הר''מ והרא''ש

נ.ב. יש גם חידוש נודע מהגר''ח ברלין זללה''ה בענין זה לגבי ע''פ.
-שמעתי- ולע"ע - שיש גאן שנשמע הימנו שזה לכתחי' . וא"י מקומו.
 
שמעתי

-שמעתי- ולע"ע - שיש גאן שנשמע הימנו שזה לכתחי' . וא"י מקומו.
בשעה"צ שם (סק"ג) כתב שדעת הגאון שלכתחילה אפשר מו' שעות ומחצה וכן נהג מרן החזו"א זללה"ה (דינים והנהגות פ"ט אות ב') וע"ז סמכו ציבור בני הישיבות הליטאים, אך הספרדים נקטו להלכה כדעת המחבר שזה רק בדיעבד
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון