מצורע איך משכחת לה מציאה ממה שהטמינו האמוריים (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד)

פירש רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, דהנה בבבא מציעא כה: תנן, מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו, ובברייתא מפרש הטעם, משום דיכול לומר לו של אמוריים שהורישו אבותינו נינהו, משום דמיירי דשתיך טפי. וקשה הלא מה שהטמינו האמוריים מצאו הכל על ידי נגעי בתים, עכ"ד.

ותירץ שם דמיירי שמצא בגל או בכותל שאינו כותל של בית, וממילא אין נוהג בו טומאת נגעים. עוד תירץ שם דמיירי בארץ סיחון ועוג דלא הוי אחוזתכם ואין נוהג בה נגעי בתים.

ולכאורה יש לתרץ, דודאי היכא שהיה מטמון גדול ששוה יותר מן הבית, אז לטובתם של ישראל באו נגעים כדי שיסתרו את הבית וימצאו את המטמון, אבל בגמ' ב"מ י"ל דמיירי במטמון קטן, שאין שוה בשבילו לסתור את כל הבית, וא"כ בכה"ג בודאי לא באו נגעים לסתור את כל הבית בשביל דבר מועט, ופשוט. ושו"ר שכ"כ בספר עדות ביוסף (איטינגא) פרשת תזריע.​