פרשת שמיני

וכל אשר אין לו סנפיר וגו' מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו. מה לנבילה ולדגים? הרי לא שייך בהם שחיטה. ובת"י כתב היינו סחורה דדגים טמאים. וצ"ב למה דווקא נבלתם?

הרחק מן הצבוע דע את האויב * עשיו הוא אדום הצבוע * היצר הרע מגיע בתחפושת * היופי החיצוני דע את האויב פרשת שמיני, עוסקת בחלקה השני באזהרה על המאכלות האסורות, הציווי הראשון הוא על בהמה לה צריך שני סימנים מפרסת פרסה ושסעת שסע, ומיד מאריכה התורה בארבע חיות להם יש רק סימן טהרה אחד, צריך לייחד לכל...

וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אי' שנענשו על שנכנסו שתויי יין, ובזוה"ק פ' נח (קעג:) מקשה מנין היה לנדב ואביהוא יין במדבר, ומתרץ שהיה מגן עדן. ובמדרש תלפיות (בהשמטות ענף יין) כתב שטעם מי הבאר היה משתנה כרצון השותה ונדב ואביהוא כיוונו לטעם היין. ולכאורה קשה מדוע מקשה הזוהר דווקא על...

וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אי' בשם האריז"ל נדב ואביהוא היו נפש אדם הראשון, דכתיב טמאים לנפש אדם, וחטאו בחטא אדם הראשון שנכנסו שתויי יין כמו אדם שסחטה לו חוה ענבים. ואולי זה מה שאמר אדם הראשון "אכלתי ואוכל עוד" דהיינו בגלגול נדב ואביהוא. עוד בגי' נדב אביהוא.

כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בגמ' ולכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר, א"ר אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר. יגדיל בגימטריא דגים. חפץ למען ס"ת בגימטריא (בחשבון הכפולות: ץ' - תת"ק, ן' - ת"ש) סנפיר קשקשת.

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם ברש"י: ויברכם ברכת כהנים יברכך יאר ישא. וירד מעל המזבח מקרא מסורס וכו' הענין בזה לפימ"ש במדרש (מובא במנורת המאור אלנקאוה פ"ב עמ' 158) בשכר ענותנותו של אהרן ע"ה זכה לברך את ישראל ברכת כהנים, שהם ששים אותיות כמנין וידם. והנה לברכת כהנים זכה...

ואת החזיר, תנו רבנן, מעשה ששלחה מלכות קצרה לרבנן, אמרה להם שלחו לנו מכם קסילופניס (פנס גדול) אחד, נתישבה סנהדרין על דעתה, אמרו כמה נירות וכמה פניסין מאירין למלכות, כמה אבנים טובות ומרגליות יש להן, והן מבקשין ממנו פניס אחד, דומה שאין מבקשין אלא מי שמאיר להם פנים בהלכה, מה עשו שלחו להן ר' מאיר...

הדוכיפת הוא נַגַר טוּרָא כתרגומו, והוא שנקב את האבן עד שנכנס בצוארו של עוג, ואם יתלה איש את לשונו על לבו מימינו יזכה וינצח בעל דינו אפי' את המלך, ואשה שתתלה עינה השמאלית על צוארה יאהבנה בעלה אפי' היא כעורה מאד ולא יאהב אחרת לעולם, וחכמי יון ניסו את הדבר הרבה וגם אנו והוא אמת. פרחו"ץ [1]. (פענח...

מכל שרץ המים, בתורת כהנים אמרינן לרבות הסריני, פי' בריה אחת יש בים שהוא דומה לאדם במקצת מטבורו ולמעלה ודומה לאשה לכל דבריה, ומטבורו ולמטה מין דגים, ומשוררת יפה בקול נעים. (מושב זקנים מבעלי התוס' פ' שמיני) לכאורה לזה כוונת רש"י (בכורות ח. ד"ה בני ימא) דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג...

כי היום ה' נראה אליכם, תמצא באלו שתי תיבות נראה אליכם - אהרן מיכאל וכו' לכבודו (של אהרן) הוקם על ישראל מיכאל שר הגדול העומד ללמד סנגוריא עלינו בשמים, זהו שאמר הכתוב כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן למה נאמר שני פעמים זָּקָן זְקַן, אלא הב' משוחים שנמשחו באותו שמן...

וַיִּדֹּם אַהֲרֹן במדרש פליאה מה היה לו לומר: וביום השמיני ימול בשר ערלתו. אפשר לבאר על פי התרגום (המובא בפי' המשניות להרמב"ם בחלק מהמהדורות באבות פ"ג מ"ג, וכן במאירי באבות שם ובגיטין ז.) וידם אהרן, ושבח אהרן, ואי' שנדב ואביהוא התעברו בפינחס הוא אליהו, ואליהו הרי נמצא בכל ברית מילה, וזהו וידם...

וַיִּקַּח אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ כָּרִאשׁוֹן בדרך רמז כראשון הכוונה כמו השעיר הראשון ששחטו השבטים במכירת יוסף, כמו שאמרו חז"ל (תו"כ, תנחומא, תרגום יונתן) ששעיר החטאת היה לכפר על שעיר עזים ששחטו השבטים במכירת יוסף.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן יום השמיני מרמז לספירת הוד, שהיא הספירה השמינית מעילא לתתא, ולכן קרא משה לאהרן שמידתו מידת הוד, וזהו כי היום ה' נראה אליכם, ואי' בפי' הרא"ש נראה אותיות אהרן, ולהנ"ל מרמז היום דייקא שהוא יום השמיני הוא בחינת אהרן. אמנם בספר מגיד מישרים כתב...