נגעים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...

כיצד מסגירו, בדיו ובסיקרא (תוספתא, מובא באוצר המדרשים). וכן הוא בתוס' הרא"ש מו"ק (ז' א'), ומובא בהערה שכן הביא הטור הארוך על התורה בשם אביו הרא"ש, ועיי"ש עוד. ובמדרש רבה מבואר שמסגירו בבית אחד שלא יצא ממנו, עי' חזו"א נגעים.

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וכו' במדרש תדשא: עשרה פרשות של נגעים הם כנגד י' דברות, שאם יקיימו ישראל אותן הקב"ה מצילן מהם, ואם לאו לוקים בהם, ואלו הן: ששה בגופו של אדם וד' בנכסיו, יש נגע בגופו של אדם שיצא מעצמו של אדם בעור בשרו, ויש נגע שיש בתוכו מחית בשר חי, ויש נגע שפרחה מצרבת השחין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו. ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) הקשה בספר ביכורי שלמה (טהרות עמ' ש"ג), דלעיל כתיבי כמה קראי לגבי ראית הכהן את הנגע של מצורע מוסגר, כגון לעיל י"ג ה' וראהו הכהן ביום השביעי, ולא נאמר שם ויצא אל מחוץ למחנה, והרי גם מצורע מוסגר משתלח חוץ...

בספר בשבילי אורייתא (בשבילי הקודש, סימן יט, אות יח) הביא בשם המלא הרועים בשם הקדושת לוי לבאר המחלוקת בתו"כ ובילקוט האם צריך שדווקא כהן ישחוט את הציפור של המצורע, על פי מה שכתב הר"י מאורליינ"ש בטעם ששחיטה לאו עבודה, כי זה פעולה שישנה גם בחולין, ולפי"ז בעוף למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה [ומן התורה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב) כתב הרמב"ן, ומדרשו בתורת כהנים "והובא אל הכהן" שלא ישהה, ואם כן יאמר כי ביום שיטהר שיתרפא מנגעו יובא על כרחו אל הכהן, עכ"ל. מבואר שחייב לבוא מיד אל הכהן. והקשה בשו"ת בנין ציון החדשות סי' קמ"ז, מהא דאמרינן בשקלים פ"א...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע (יג מה) בתורת כהנים כאן מרבה כהן גדול שנצטרע שחייב בפריעה ופרימה, ואע"פ ששאר כהן גדול אסור לו לפרוע ולפרום כמו שנאמר "ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום", וכתב הרמב"ם טומאת צרעת פ"י ה"ו, דהטעם הוא משום דעשה דמצורע דוחה לא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית (יג לג) בתוס' הרא"ש מו"ק ז. כתב דכל הסגר בנגעי אדם הוא על ידי שיעשה סביבותיו סימן באחד מן הצבעים, כדי שיהא ניכר אם פשה, כי הפשיון מטמא בכל שהוא, והחכם שבחכמים אי איפשר לו לעמוד בטביעות עין על פשיון כל שהוא אם לא...

אעתיק ממה שכתבתי בפרשת תולדות: בבעל הטורים כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" - כנגד בבל, "שטנה" - כנגד המן, ו"רחובות" - כנגד יון. ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה תזריע ט"ו ט' דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" - כנגד בבל, "ספחת" - כנגד פרס, ו"בהרת" - כנגד יון ["והיה בעור בשרו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום הראות בו בשר חי יטמא (יג יד) במועד קטן ז: דרשינן "יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו", מכאן אמרו שממתינין לחתן כל שבעת ימי המשתה, וכן לכל אדם ממתינין כל ימי הרגל, שאין רואים בהם את הנגעים. ובגדר הדבר מבואר בגמ' שם, משום ד"ממתינין לדבר מצוה", ומשמע שלכל דבר...

נושאים הלך לה האוֹם כצמר לבן מצורע - מוציא שם רע הקל וחומר שלימדה אשת הכהן חזרה הצפור חזרה הצרעת האם מילת עבדים דוחה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש תנחומא פרשת מצורע סי' ד' ילפינן דנגעים באים על גסות הרוח, מנעמן, שנאמר בו "ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדוניו ונשוא פנים, כי בו נתן ה' תשועה לארם, והאיש היה גבור חיל מצורע". והיינו דמחמת שהיה "איש גדול ונשוא פנים" דהיינו גס רוח, היה מצורע. ויש להתבונן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בערכין טז. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, על שבעה דברים נגעים באין, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. והקשה בחידושי רבינו משה קזיס...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בילקוט שמעוני תהלים רמז תשל"ה ובבראשית רבה וישב פרשה פ"ח סי' א', "רבי שמואל בר נחמני אומר לא היו עובדי אלילים ראויין שיהיו בהן בעלי חטטין, ולמה יש בהן, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם אומה של מצורעים אתם, הוי חרפת נבל אל תשימני". ונראה...

בפשטות היה מקום לומר כי הכהנים היו מורי הוראה, כדכתיב "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע", וכן "יורו משפטיך ליעקב". ובאור החיים כמדומה כתוב שהטעם שהטהרה מסורה לכהנים, ואולי אפשר לרמוז זאת בדברי הגמרא זבחים ס"ח ב' שאפי' ששחיטה לאו עבודה - מ"מ בפרה אדומה שחיטה בכהן, "מידי דהוי אמראות נגעים". ובכלי...

אחד מארבע מראות נגעים הוא כצמר לבן (נגעים פ"א מ"א), מרמז למאמר החסידי הידוע "נותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר" שכאשר הקב"ה מנסה את האדם בנסיון קשה, הוא נותן לו כנגד זה באותה מידה כוחות להתגבר, כפי הקור של השלג כך גם משפיע צמר באותה מידה להתחמם, וכפי קושי הנגעים כך יש צמר להתגבר.