מצורע

התפארת ישראל במסכת נגעים פ''ג מ''א בועז אות ב' כתב שמברך ברכה זו וקשה לי שהרי מצוה שנעשית רק עם ב' אנשים כגון צדקה וכד' אין מברך

בפרשת תזריע וגם לאחריה בפרשת מצורע אנו קוראים על חומרת נגע הצרעת, שתי פרשות שלימות (חוץ מכמה פסוקים בתחילת תזריע) עוסקות בנושא אחד, דבר שאין לו עוד דוגמא בתורה. חז"ל הקדושים מלמדים אותנו שנגע הצרעת בא על לשון הרע, הבה נתבונן: אדם מוציא מפיו מילים לא ראויות וחושב לעצמו "אני הרי הוצאתי את המילים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...

מדוע צרעת משום חטא לשון הרע??? >>> מה החילוק בין לשון הרע, מוציא שם רע ורכילות??? >>> מה התקנה תקנה למדבר לשון הרע??? >>> במה המעיל מכפר על לשון הרע??? >>> מתי מצוה לספר לשון הרע??? >>> מיהו 'בעל' לשון הרע??? >>> מדוע המדבר לשון הרע סופו שכופר בעיקר??? >>> מה סדר טהרת המצורע??? >>> בגודל העון...

כיצד מסגירו, בדיו ובסיקרא (תוספתא, מובא באוצר המדרשים). וכן הוא בתוס' הרא"ש מו"ק (ז' א'), ומובא בהערה שכן הביא הטור הארוך על התורה בשם אביו הרא"ש, ועיי"ש עוד. ובמדרש רבה מבואר שמסגירו בבית אחד שלא יצא ממנו, עי' חזו"א נגעים.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו. ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) הקשה בספר ביכורי שלמה (טהרות עמ' ש"ג), דלעיל כתיבי כמה קראי לגבי ראית הכהן את הנגע של מצורע מוסגר, כגון לעיל י"ג ה' וראהו הכהן ביום השביעי, ולא נאמר שם ויצא אל מחוץ למחנה, והרי גם מצורע מוסגר משתלח חוץ...

בספר בשבילי אורייתא (בשבילי הקודש, סימן יט, אות יח) הביא בשם המלא הרועים בשם הקדושת לוי לבאר המחלוקת בתו"כ ובילקוט האם צריך שדווקא כהן ישחוט את הציפור של המצורע, על פי מה שכתב הר"י מאורליינ"ש בטעם ששחיטה לאו עבודה, כי זה פעולה שישנה גם בחולין, ולפי"ז בעוף למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה [ומן התורה...

וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה (ויקרא יד, ז) וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיהֵי אִין אִיטִימוֹס הַהוּא גַבְרָא לְמִילְקֵי תוּב בְצוֹרָעָא תַיְיבָא צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְבֵיתֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא (תרגום יונתן) ואת הצפר החיה בדם וגו' (ויקרא יד...

וְאֶת הָ֨אֵזֹ֜ב, טעמים "קדמא ואזלא" על תיבת האזוב מרמז לאמרם (סוכה יג.) אזוב, ולא אזוב שיש לו שם לווי, אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה, בידוע שיש לו שם לווי. וזהו האזוב - קדמא ואזלא, אם נשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה.

תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, במדרש דרשו נוטריקון מצורע - מוציא שם רע. אפשר לפי מ"ש רש"י בפסוק ויזכור אלקים את נח (בראשית ח, א) זה השם מדת הדין הוא, ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים, ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין, שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה, והוא שם מדת רחמים. וזהו...