מעשה

עוד נמצא כתוב [בספר] מעשיות כת"י בלשון ערבית וזה העתקו לעברית. מעשה בשני בני אדם בצידון שהיו שותפים במשא ומתן, היו מוליכים סחורה מצידון לבבל ומביאים סחורה מבבל לצידון, ושניהם לא היו זזים זה מזה, רק שניהם קונים ושניהם שומרים על סחורתם עד שמוכרים אותה במצב שניהם, ובכך אף שהיה אחד מהם רמאי לא יכול...

במדרש תנחומא (אות ו): מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו אמר לה, בשביל שבני אדם רגילים לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם, אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו...

מקובל לאפיין את תנועת החסידות בהשמת דגש על עצם החיבור והכוונה. ובשונה מהמתנגדים שרואים בעצם המעשה את הציר עליו הכל נסוב. לאחרונה קראתי התייחסות מעניינת מפי גדולי החסידות, שבעיני מגדירה מחדש את הדברים. לדוגמא מה שסיפר רבי וואלף סטיקובער מתלמידיו הקורבים של הרבי מקוצק בספרו זר זהב פרשת יתרו...