הגדה

הגמ' בפסחים דף קטז מובא אמר רב נחמן לדרו עבדיה עבד שרבו משחררו ונותן לו כסף וזהב מה צריך לומר לו א"ל לשבחו ולקלסו א"ל פטרתנו מלומר מה נשתנה . פתח ואמר עבדים היינו לא הבנתי מדוע זה קשור למה נשתנה ומבואר דרק לחלק של השאלה שהרי את התשובה עבדים היינו כן אמר ?

במשנה מבואר שמה נשתנה השלישי הוא על אכילת צלי ומבואר כבר ברשבם שלא אומרים אותו בזמן הזה שאין ביהמק קיים אך לא מצאתי באיזה שלב תיקנו לומר את ההבדל שהלילה מסובים ?? יש להדגיש שאפילו בטור והנושאי כלים זה לא מוזכר

למעבר לחלק א' למעבר לחלק ב' למעבר לחלק ג' למעבר לחלק ד' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ה' ~ ליל הסדר (ב) מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן לז] לאחר הקידוש נוטלים הגברים [ויש נוהגים שרק בעה"ב] את ידיהם, ונוטל הכרפס ומברך עליו בורא פרי האדמה, ויכוון...

בשער הציון סימן תעג ס'ק פ'א מבואר, שאפשר לכתחילה לשתות את היין הנשאר בכוס אחרי ה 16 שפיכות ומאידך הספרדים חוששים מזה מאוד ולא מעיזים לגעת בזה. השאלה מה מנהג האשכנזים בזמנינו?

בהגדה מן כהא לחמא עד גאל ישראל, יש אלף תת"ך תיבות [1]. והיינו כהא לחמא כ"ח תיבות. מה נשתנה נו"ן [2] תיבות. עבדים היינו נ"ד תיבות. מעשה ל"ו תיבות. אמר ר' אליעזר נ' תיבות. ברוך המקום כ"ו תיבות. חכם כ"ד תיבות. רשע מ"ב תיבות. תם ט"ו תיבות. ושאינו יודע לשאול י"ט תיבות. יכול כ"ח תיבות. מתחלה עי"ן...

מספר באר ההגדה: ריטב"א: כל בו: ומעניין אם יש מקור נוסף למדרש שהביא הריטב"א מהמדרש.

בירושלמי פסחים פ"י ה"א ובראשית רבה פ"ח ה' אמרו שהטעם שתיקנו חכמים מספר ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו בגאולת מצרים: וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי. ארבעת לשונות אלו מופיעים בכל המקורות, וכן בראשונים. אולם הגר"א בהגדה של פסח (הובא ב'המאור הגדול' כאן) מקשה על...