אחד יחיד

אחרי שהרבה פנו אלי בפרטי, וכמה רמזו על כך בפומבי, סוף סוף יש לי הזדמנות להסביר את עצמי ואת כמויות הלייקים שאני נותן. וכמובן שצריך להוקיר תודה למנהלינו היקר הרב @אוצר התורה על כל מה שהוא עושה למעננו כאן בפורום, ובפרט על נתינת הבמה לכל אחד ואחד לפרוק את הגיגי ליבו ואת מחשבותיו ותובנותיו האישיות...

למי שייכת הזכיה?

מה הדין? האם הכסף שייך למעשר כי זה נחשב לשבח של המעשר, או שמא שייך לתורם כי זה רק קיזוז מהמס. ואם נימא ששייך לתורם, האם מזה גם צריך לתת מעשר?

רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (י"ג בתשרי תרט"ז - כ"ג בניסן תרפ"ג) היה האדמו"ר השני מבוהוש.

רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (תקל"ט - כ"ב בניסן תר"ח) היה מנהיג חסידי בן המאה השישית לאלף השישי. אבי חסידות וורקא ממנה יצאו מספר חסידויות הקיימות עד היום. הוא ידוע בעיקר בשמו השני, ונקרא בפי כל רבי יצחק מוורקא.

שמעתי חידוש נפלא מהרב ישראל גולדווסר שליט"א, שהביא מהמהרי"ל דיסקין שמהעור והגידים של קרבן פסח עשו בני ישראל תפילין - דהרי נצטוו על כך בסוף פרשת בא. וכבר ביום הראשון של חול המועד הניחו תפילין, ויש לכך רמז בפיוטים. אך הרב גולדווסר עצמו אומר שמסתבר שלא הניחו תפילין בחג - וכמו מנהג רוב כלל ישראל...

אם כן, איזה קדושה יש בהם שהיו דורשים כל תג ותג?

לכאורה היום הכי גדול ושמח בחיי האדם, הוא יום נישואיו. ולכן לא הבנתי אף פעם מדוע צריך 'לשמח' חתן וכלה, וכי זה כל כך עצוב שצריך לשמח אותו. ולא זו אף זו אלא שיש הבטחות מפליגות למי שישמח את החתן והכלה, ויש סיפורים על אמוראים שיצאו מגדרם בכדי לשמח חתן וכלה. אשמח אם מישהו יוכל להבהיר לי דבר זה.

יש קהילות - בפרט חסידיות - הנוהגות שבימים טובים שרים בקדיש תתקבל, ולא שומעים את החזן בכלל. האם יש היתר לדבר זה?

במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה. אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל: עד כאן הבאנו את דעות הפוסקים לכאן ולכאן, אם מותר לענות אמן על ברכת גאל ישראל או לא. אבל...

כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל: היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית. וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל: ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה. ובאמת כן כתב בשו"ת הרא"ש בכלל ד' אות י"ב, וז"ל: וכן משמע ברמב"ם בהלכות תפילה פרק...

מיהו השיכור הראשון בהיסטוריה?

כיום זה מאד נפוץ לתת יותר משם אחד לילד. אך עד האחרונים זה היה מאד נדיר. אשמח לשמוע מי היה נקרא בב' שמות ויותר ממתן תורה ועד האחרונים.

אשמח לתשובות מבוססות, ולא להשערות בעלמא.

"יפלא בכאן, שמקודם היה ראוי שתהיה אכילת המרור, לזכר המרירות דוימררו את חייהם, שהיה מקודם, ואח"כ אכילת הפסח והמצה, שהוא לזכר הגאולה שהייתה אח"כ. ונראה, דזה בא להורות, שאין אנו עושין עיקר מהגאולה מחמת שניצלנו מהמרירות, רק עיקר הטובה והשבח אצלנו בהגאולה, הוא מה שנקנינו לעבדים לו יתברך, ולקח אותנו...

"והנה יש להבין, שאנו קורין את יום טוב, המכונה בתורה בשם חג המצות, אנו קורין אותו פסח, והיכן רמז זה בתורה לקרוא יום טוב זה בשם פסח, והלא בכל התורה נקרא יום טוב זה בשם חג המצות?. והנה כתיב (שיר השירים ו, ג), 'אני לדודי ודודי לי', היינו, שאנו מספרים שבחו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא מספר שבח...

הרי במכת בכורות הגדול שבבית היה מת.

האם יש לנו כיום עוד מצווה דאורייתא של לאכול משהו ספציפי חוץ ממצות?

הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל: היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'. והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה טעון ביאור. ורבינו יונה מבאר מדוע השכיבנו נחשב כגאולה אריכתא, וז"ל (בפירושו על...

כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל: השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה לתפילה. והשיב לו מהרי"ל, שכן צריך לסמוך – או משום שיש טעם על פי הסוד מדוע...