עבודה זרה

רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף, אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א. א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא...

יל"ע אי חליפי ע"ז אסורים איסור עצמי- או דמישך שייכי עם הע"ז עצמה ונפק"מ אם יבטל גוי ע"ז עצמה אם חותר החליפין- כעין ביטל ע"ז הותרו משמשי' , ובפש לא . איברא שהדבר אברהם כ' לדון בדבר החדש שיש דין של ביעור ע"ז גם בחליפין ול"ה כעין איסור הנאה בלבד, ועפ"ז יש מקום לספק זה.

בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב' מאמר ראשון בסדרה בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א' רעיון מעניין ראיתי בשו"ת 'יש מאין' (סי' י"ז, לרב אליהו ילוז, אב"ד טבריה) שכתב "...נראה דתיקון זה יועיל בנידון דידן להשכיר לו הבית בתנאי שלא יכניס עבודה זרה, ואם יכניס יתחייב באחריות נפילה ושריפה ויוקרא וזולא, דנראה דאין כאן...

נשאלתי לגבי השכרת דירה לנכרי מסרי-לנקה, שאין ידוע אם הוא עובד ע"ז, ויש חשש שמא יכניס צלם לבית המושכר. שנינו ע"ז כ': "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות", וכתב הרמב"ם ע"ז י' ג' "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, ומשכירין להם בתים בארץ...

ב'שער העזרה' (קונטרס מהרה יבנה המקדש, פרק בנין הבית, אות ט, בהערה ח ד"ה עוד בענין) הביא מדרשות מהר"ש פרימו (אמרי שפר, כי תשא) שכתב שאנשי בית שמש שנהגו קלות ראש בארון ששב מפלישתים (שמואל א' ו, יג, עיי"ש ברש"י) - סברו שכיון שהפלישתים לקחו אותו, התחללה קדושתו, כדין באו בה פריצים וחללוה (ע"ז נב, ב)...

כתב הרמ"ה בפירושו לסנהדרין (ס ב) הזורק אבן למרקוליס, שלש אבנים יש בעיר ששמה מכה זו בצד זו ואחת על גביהן ונקראין מרקוליס, ועבודתה בזריקת אבנים, ואע"פ שאין עבודתה בזריקה גרידתא עד שיגלח את ראשו ואת זקנו ויזרוק בין שוקיו לאחוריו... ומהמכלול החג' (حجّ – עלייה לרגל) הוא העלייה לרגל אשר מתרחשת...