עבדות

מוני המצוות מקצוע מכובד בו עסקו גדולי אומתנו הוא מניין המצוות, במקרים רבים אף נקשר העיסוק בתחום מהותי זה בדברי ימי אלו שעסקו בו. תחום זה העסיק את רבותינו עוד בתקופת הגאונים בה כתב רבי סעדיה גאון את מניין המצוות שלו אשר נעשה להבהיר ונהיר אודות לר''י פערלא שאזניים עשה לתורתו. לאחריו היו רבים...

נתבאר במאמר הקודם שמ"ע של יצי"מ אינו שיתאמת ויתברר אצל האדם האמונה בהנסים האותו והמופתים שזכו להם ישראל ביצי"מ, אלא שתכלית כל זה הוא "עבדות", והחושב שהתכלית היא האמונה וזה אצלו המטרה והעיקר ותו לא מידי אין לו חלק באל' ישראל, שבאמת תכלית הכל הוא עבדות. (חבר מאמרים לרבינו ירוחם ממיר, דעת חכמה...

במהר"ל בגור אריה כתב, שהמילה והפסח באים לעבדות. מילה כחותם והפסח כעבודה, אך החידוש שהפסח הוא מתוך החותם, ולכך בן נכר לא יאכל בו, שכל מהות הפסח כעבודה באה מתוך חותם העבדות של מילה וצריך להבין מהו ענין פסח דווקא כעבודה, ומה העבודה הזאת לכם, ומדוע היא עולה דווקא מתוך חותם העבדות של המילה. ובמהר"ל...

בתפילה אנו אומרים - ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו בהגדה מברכים - "על גאולתנו ועל פדיון נפשנו" בתורה מוזכר פעמים רבות - "כי דבר סרה על ה' אלוקיכם המוציא אתכם מארץ מצרים, והפדך מבית עבדים" בנביא מיכה - "כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך" מה ההבדל אם כן בין גאולה לפדות? ראיתי בשם רבינו...